עריכת הדף "יוסף יהודה מרטון"

'''יוסף יהודה מרטון''' הינו [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חייו==
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]
[[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך "ערב חב"ד" שנערך בהיבל התרבות בתל אביב (ניסן תש"ל)]]
מרטון נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא-מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי ראזנבליה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (הגה"צ רבי יחזקאל פאנעט, מבולטי וחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות בולטות ודומיננטיות בקהילה היהודית בסיגישוארה (ובעלי נכסים וחנויות). עם פרוץ מלחמת העולם השניה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודה לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן זכר צדיקים לברכה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודא ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניחו"ח עליה הופקד ידידו [[הרב שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש ע"י הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודה מרטון נישא למרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות מורו וידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אוריאל בנימין מרטון - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי ברוך כישרון.
*שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה ורעייתו של [[הרב נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*חנה אסתר ביר - [[ירושלים]].
*דבורה מקוביצקי - [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*יעקב מרטון - [[לוד]].
*יצחק חיים מרטון - [[ביתר עלית]].
*פנחס מרטון - שליח הרבי ב[[קרית ביאליק]].
*חיה רחל מנדלזון - [[ביתר עלית]].
*פריידא ליסון - [[באר שבע]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם ביתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]