עריכת הדף "סטרדוב"

'''סטרדוב''' (או '''סטארדוב'''; '''סטראדוב''') היא עיירה ב[[פלך צ'רניגוב]], [[רוסיה]]. בעיירה היו מאות יהודים חסידים, רובם מקושרים ל[[אדמו"ר המהר"ש]].


== קהילת חב"ד בעיר ==
העיר סטרדוב הייתה מיושבת במאות חסידי חב"ד המקושרים ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"כ]] נטו הרבה מן החסידים אחר בניו השונים שהתחילו לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], כמו [[המהרי"ל]] מייסד שושלת [[קאפוסט]] ורבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] מייסד חסידות [[חב"ד-ליאדי]]. אך כעבור מספר שנים חזרו רובם ככולם של החסידים ל[[חסידות חב"ד|חסידות ליובאוויטש]] ונעשו [[התקשרות|מקושרים]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]].

=== ישיבת חב"ד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת סטרדוב]]}}
בעיר היתה פעילה [[ישיבת חב"ד סטדרוב|ישיבת חב"ד]] עם מאות תלמידים מצטיינים, עד שנסגרה בשנת [[תרמ"ב]] בהוראת השלטונות בשל החשד של היותה קשורה ב[[משפט סטרדוב|פשעים פלילים נגד חוקת הצבא]].

בראשות הישיבה עמד הרב [[יהושע נתן העשל נטע גענסין]].

== משפט סטרדוב ==
{{ערך מורחב|משפט סטרדוב}}
{{ציטוט צף|מידי דברי בעיר הזאת, אחשוב לא למותר לגלות טפח ממצב העיר הזאת ויושביה היהודים: כולם מחזיקי נושנות הם, לפנים הצטיינה העיר הזאת בסדריה הנכונים, בה היו גם ישיבות אשר חסו תחת צל כנפי החסידה [חסידות] אשר פרשה מוטות כנפיה על כל העיר מנער ועד זקן. אור ההשכלה לא התגנב בה מעודה.

וזה שלוש שנים נתבטלו הישיבות על פי פקודת הממשלה כי נמצאו בה אנשי און אשר נתנו את שם ישראל לקלסה לפני הממשלה ויחפאו על העיר עונולת ופשעים אשר עצמו מספור.

הרה"ג ה' ניימרק יושב בבית האסורים שתי שנים, ועוד גם היום לא נקח ממשפטו זה המוכן להיות. מיני אז דרכי העדה פה אבלות. ריב כי יהי' לאיש עם רעהו בבית הכנסת או בחוץ יחפוש עליו עוולות ויחפיא עוונות חטעים ופשטעים על שאריו וקרוביו ויעלה קצץ הממשלה המקומית על כל ראשי העיר|יה"ל בן דוד, "המגיד"}}
בשנת [[תרמ"א]] (1981) הלשין על עדת החסידים בעיר [[יהודי]] [[משכיל]] תושב העיר בשם [[דוב לזרוב]]. לזרוב הלשין לשלטונות שהחסידים בעיר עוברים על חוקת הצבא ומשמיטים את בני משפחתם מגיוס, גם כשזה כרוך בזיוף מסמכים ושבועת שקר. המלשינות התמקדה ברב [[זלמן ניימרק]], שהיה רב עדת החסידים בעיר, שלטענתו הוא הרוח החיה בכל פשעי החסידים. כמו כן קישר את [[אדמו"ר המהר"ש]] כמנהיג ה"כת".

ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]], ואצל אדמו"ר המהר"ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.

המשטרה החלה בחקירת הפרשיה, כשלצורך כך נעצרו 80 מנכבדי הקהילה, ובהם הרב ניימרק ובנו [[הרב יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]], נסגרה [[ישיבת סטרדוב|הישיבה המקומית]] ונעשה חיפוש בביתו של אדמו"ר המהר"ש ב[[ליובאוויטש]].

כעבור שנתיים של חקירות אינטנסיביות נערך המשפט, כשבסופו זוכו מרבית הנאשמים כליל, והנאשמים הואשמו בעבירות קלות.

== רבני העיר ==
בתחילה שימש ברבנות העיר והקהילה החסידית הרב [[זלמן ניימרק]], עד לשנת [[תרמ"ב]] אז נאסר למשך שנתיים בשל ההלשנה. למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר לגור ב[[ויטבסק]] שם קיבל הצעת רבנות{{הערה|משם עבר כעבור שלש שנים ל[[נעוול]].}}.

בספר התחקיר של [[פישל שניאורסון]] "[[כוחה של סנגוריה]]" מסופר שבמשך עשר שנים לא חיפשו אנשי הקהילה רב אחר, ורק כעבור עשרים שנה הגיע הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הרש"ב)|שניאור זלמן שניאורסון]] שהיה קודם לכן רב בעיירה [[ריפקה]] (פלך [[צ'רניגוב]]).

לעומת זאת בספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]] הוא מספר כי מיד כשהרב ניימרק עזב את העיר חיפשו אנשי הקהילה רב אחר, ושלחו משלחת לריפקה לבקש את הרב שניאורסון. אנשי הקהילה בריפקה התנגדו, והחסידים מסטרדוב שלחו מכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיורה לו לעבור אליהם. אדמו"ר הרש"ב נענה לבקשתם ושלח מכתב: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. לאחר שהגיע לסטרדוב שלח לריפקא את הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (אח הרב"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], אחי סבו של [[הרבי]].

בשנות המהפכה שעברו על רוסיה עבר לכהן ברבות [[הומיל]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משפט סטרדוב]]
[[קטגוריה:ערים ברוסיה]]
[[קטגוריה:עיירות חסידיות]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]