עריכת הדף "רבי יאשיה"

רבי '''יאשיה''' היה [[תנא]] מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של [[רבי יונתן]], ושניהם למדו אצל  [[רבי ישמעאל]].{{הערת שוליים|1=[[מסכת מנחות]], דף נ"ז, ב'.}}

== שיטתו בכל הש"ס: כח הכלל ==

ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|דף ט"ו ע"ב.}} ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם [[רבי יונתן]] בדיני [[עיר הנדחת]], לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.

[[הרבי]] מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.

דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ו[[רבי יונתן]] במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]