לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
יעקב גלינסקי
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־18:35, 30 בינואר 2014 מאת
שנוזל
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי]] הרב '''יעקב גלינסקי''', ([[כ"ח טבת]] [[תרפ"א]] - [[כ"ב שבט]] [[תשע"ד]]) [[ראש ישיבה]] ודרשן ברוח [[תורת המוסר]]. == תולדות חייו == הרב גלינסקי נולד ב[[כ"א טבת]] [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קריניק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה, [[חסידי חב"ד]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] בעיירת הולדתו, ובשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' ב[[ביאליסטוק]]. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים לשבירת [[מידות רעות]] , כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי. === בברית המועצות === ב[[מלחמת העולם השניה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאצלו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. בסיביר הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע) |אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו". כעבור שנתיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל[[קזחסטאן]], שם נפגש עם ר' [[אייזיק רוט]] - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה. אחרי המלחמה נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' [[חיים בנימין ברוד]], והיה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]]. === בארץ ישראל === כעבור זמן יצא מ[[רוסיה]] ושהה במחנות העקורים ב[[גרמניה]], ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[בני ברק]]. בשנת [[תשי"ג]] פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשות]] ישיבת [[חדרה]] ו[[ראש העין]] לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות . בהמשך הקים רשת [[כולל]]ים, וייסד קרנות צדקה וחסד. באמצע חודש שבט [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93. == אצל הרבי == בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחד מנסיעותיו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ארוכה אצל [[הרבי]], אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות. == ספריו == הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]]. == משפחתו == * חמיו, הרב חיים בנימין ברוד. * בנו, ר' משה גלינסקי, [[חיפה]] ;גיסיו * ר' [[ישראל ברוד]], [[כפר חב"ד]] * ר' יעקב לבקיבקר, [[בני ברק]] * ר' [[זלמן לייב אסולין]] * ר' [[יחזקאל ברוד]], [[קראון הייטס]] בחייו זכה לראות כ-400 צאצאים. [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)