עריכת הדף "שמותיו של הקב"ה"

{{שמות}}
'''שמות הוי"ה''' הם שמותיו של הקב"ה, בהם נתכנה ב[[תורה]] ובדברי חז"ל. מבואר כי הקב"ה עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה הקב"ה במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה.

שם [[הוי"ה]] הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שכך הוא נקרא בהתגלותו כמחיה ומהווה העולמות, ולא במידה פרטית מסויימת. בנוסף לשם הוי"ה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים. ב[[קבלה]] מבואר כי שמות אלו הם שמות ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]].

==ענין השמות==
הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו ית' בתורה ובדברי הנביאים ובדברי רז"ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שה[[חכמה]] שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית ה[[מידות]] וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל".

ואעפ"כ יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו ע"ד מארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא ית' משפיל א"ע להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחינת חו"ג כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנקרא חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פי' שמספר בענותנותו שמשפיל א"ע להתלבש בבחינת כלי החכמה עם היות שהחכמה אין ערוך אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל א"ע להתלבש בבחינת חסד ונקראאז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שע"י ענוה והשפלה שהשפיל א"ע להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול משא"כ מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל. 

שמותיו של הקב"ה הם ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של עולם ה[[אצילות]] שמתלבש בהן [[אור אין סוף]] ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "[[איהו וגרמוהי חד]]". היינו [[שם א"ל]] הוא בבחינת כלי ה[[חסד]]. ו[[שם אלהי"ם]] הוא בבחינת כלי הגבורה ו[[שם אדנ"י]] בבחינת מלכות.

[[שם הוי"ה]] הוא ה[[פנימיות]] של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בתוך ה[[כלים]]. כך בבחינת [[שם א"ל]] שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מ[[אין סוף ברוך הוא]] להתלבש בו הוא בחינת [[שם הוי"ה]]. וכן גם בבחינת [[שם אלהי"ם]] שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו [[שם הוי"ה]] שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת ה[[כלים]], ו[[שם הוי"ה]] הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בהן. ולכן [[שם הוי"ה]] מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת [[שם הוי"ה]] הוא הממשיך את ה[[אור אין סוף]] להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא ה[[ממוצע]] בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים.

==שבע שמות שאינם נמחקים==
על פי תורת הנגלה, ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: שם [[הוי"ה]] שהוא שם [[אדנ"י]], שם [[א"ל]], שם [[אלו"ה]], שם [[אלהי"ם]], שם [[אהי"ה]], שם [[שד"י]], שם [[צבאו"ת]].

מבואר כי בכללות, שמות אלו הם שמות של ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]]. בפרטות מבואר כי שם [[א"ל]] קשור לספירת ה[[חסד]], כמו שנאמר "חסד אל כל היום". שם [[אלהי"ם]] קשור לספירת ה[[גבורה]], שכידוע שם [[אלהי"ם]] הוא מידת הדין לעומת שם [[הוי"ה]] שהוא מידת ה[[חסד]]. שם [[הוי"ה]] הוא בספירת ה[[תפארת]], שהיא המשכה ממקום גבוה, ששם [[הוי"ה]] הוא שמו המיוחד של הקב"ה, ועל ידיו ספירת ה[[תפארת]] מאחדת הפכים. [[שם צבאו"ת]] מכוון כנגד ספירות [[נצח והוד]]. שם [[שד"י]] מכוון כנגד ספירת ה[[יסוד]]. שם [[אדנ"י]] מכוון כנגד ספירת ה[[מלכות]].

==שמות מצורפים==
מצינו בתורה שמות מצורפים, שנקרא הקב"ה בצירוף של שם אחד או יותר, כגון [[הוי"ה אלהי"ם]] וכדומה. מבואר כי ענין שמות אלו הוא ששם אחד נמשך ומתגלה בשם השני. כלומר ענין שם [[הוי"ה אלהי"ם]] הוא שהארת [[אור אין סוף]] הנמשכת ומתלבשת בבחינת שם [[הוי"ה]] נמשכת ומתלבשת בשם [[אלהי"ם]], והתגלות זו היא בחינת השם [[הוי"ה אלהי"ם]].

מבואר כי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], ו[[א"ל אדנ"י]] הם המשכה של שם [[א"ל]], שהוא התיקון הראשון מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] אל שלושת העולמות הנפרדים, עולמות [[בי"ע]]. שכאשר שם [[א"ל]] מאיר ונמשך אל [[עולם הבריאה]] מתלבש בשם [[שד"י]] ונקרא [[א"ל שד"י]], וכאשר מאיר ונמשך ב[[עולם היצירה]] מתלבש בשם [[הוי"ה]] ונקרא בשם [[א"ל הוי"ה]], וכאשר נמשך ומתגלה ב[[עולם העשיה]] נמשך ומתגלה בשם [[אדנ"י]] ונקרא בשם [[א"ל אדנ"י]].

==שם אהי"ה==
שם [[אהי"ה]] מוזכר בספר שמות "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". שם אהי"ה רומז לגלות, כי שם אהי"ה הוא מלשון "אנא זמין לאתגלאה", לעומת שם [[הוי"ה]] שמורה על הגאולה.

===מלויי שם אהי"ה===
לשם אהי"ה ישנם שלושה מילויים:

====שם קס"א====
[[שם קס"א]] נוצר מ[[שם אהי"ה]] במילוי יו"דים: אל"ף ה"י יו"ד ה"י.

====שם קנ"א====
[[שם קנ"א]] נוצר מ[[שם אהי"ה]] במילוי ה"הים: אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה.

====שם קמ"ג====
[[שם קמ"ג]] נוצר מ[[שם אהי"ה]] במילוי אל"פים: אל"ף ה"א יו"ד ה"א.


==מילויי שם הוי"ה==
לשם הוי"ה ישנם ארבעה מילויים עיקריים:
===שם ע"ב===
{{ערך מורחב|ערך=שם ע"ב}}
[[שם ע"ב]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מילוי יו"דים מורה על החכמה, וזהו שארבע אותיות [[שם הוי"ה]] בצירוף זה הם במילוי יו"ד, ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם ה[[עקודים]]. שם זה ששייך לעניין ה[[חכמה]] לא שייך עניין [[שבירת הכלים]] כאמור "[[ימותו ולא בחכמה]]". שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]], וכנגד [[אבא עילאה]] ב[[עולם האצילות]].

===שם ס"ג=== 
{{ערך מורחב|ערך=שם ס"ג}}
[[שם ס"ג]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. שם זה הוא גם במילוי יו"דים, מלבד הוא"ו שהוא במילוי אלפ"ים, לפי ששם זה מורה על [[ספירת הבינה]] שגם היא בתכלית ה[[ביטול]], שכן [[חכמה ובינה]] הם "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". אות הוא"ו של מילוי זה הוא במילוי אלפי"ם, שכן אות וא"ו בשם ב"ן מורה על התחלת המשכת הבינה, כפי שנעשית מקור למידות, ואז היא בבחינת מציאות. וזהו שבינה דינין מתערין מינה בסופה. מת שם זה שייך לעולם ה[[נקודים]] ולעולם ה[[תוהו]], ובו הייתה [[שבירת הכלים]]. שם זה הוא כנגד [[ספירת הבינה]], וכנגד [[אמא עילאה]] ב[[עולם האצילות]].

===שם מ"ה===
{{ערך מורחב|ערך=שם מ"ה}}
[[שם מ"ה]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי אל"פים: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שם זה הוא כנגד [[זעיר אנפין]], שכן אל"ף מורה על כללות ענין ההמשכה. שם זה הוא כנגד עולם ה[[ברודים]], וכנגד [[עולם התיקון]] וכנגד [[עולם האצילות]]. מ"ה הוא ה[[גימטריא]] של "אדם", ושם זה מורה על ה[[ביטול]] שיש באדם. שם בפרצופי [[עולם האצילות]] שם זה הוא כנגד [[זעיר אנפין]].

===שם ב"ן===
{{ערך מורחב|ערך=שם ב"ן}}
[[שם ב"ן]] הוא מילוי של [[שם הוי"ה]] במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם ב"ן הוא במלכות ולכן הוא במילוי ההי"ן, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחינת המלכות. שם זה הוא כנגד [[עולמות בי"ע]], העולמות שנפלו ב[[שבירת הכלים]]. ב"ן הוא ה[[גימטריא]] של "בהמה", ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד [[ספירת המלכות]].

==ראו גם==
* [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=1&perek=6&halocha=2&hilite= רמב"ם ספר מדע הלכות יסודי התורה. פרק ו' הלכה ב'] - השמות שלא נמחקין.

[[קטגוריה:שמות ה']]