עריכת הדף "המגיד ממזריטש"

רבי דובער - המגיד ממזריטש - נולד בשנת ה'תס"ד בלוקאטש, למלמד ר' אברהם אשר יחוסו מגיע עד ר' יוחנן הסנדלר. המגיד הסתלק בי"ט כסלו בשנת תקל"ג.


אביו שהיה עני, שלח את בנו כעצת רב העיר (חתנו של ר' יעקב יהושע), ללמוד בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע בעל "פני יהושע" בלבוב. 

לאחר נישואיו עם הרבנית קיילא, שימש מלמד במזריטש, בה חיו בבית קטן ורעוע והחל בלימוד הקבלה. 

שימש מגיד בטורטשין ולאחר מכן בקוריץ ובדובנא. 

היה חולה ברגליו, ושנים לאחר נישואיו היה חשוך בנים. 

בהיותו בן 36 הציעה הרבנית שיגרשה על מנת שישא אשה שתזכהו בבנים, אך המגיד דחה את הצעתה. 

==אצל הבעל שם טוב==

[[הבעל שם טוב]] הגיע אל ה"פני יהושע" וביקשו להודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אצלו. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעש"ט ונעשה תלמידו המובהק. בבקשו מהבעש"ט להתברך בזרעא חי' וקיימא, הבטיח לו הבעש"ט כי ייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת ה'תק"א נולד בנם ר' [[אברהם המלאך]].

==נשיא החסידות==

לאחר פטירת הבעש"ט, נבחר לממלא מקומו. במהלך סעודת יום טוב שני של חג השבועות, ז' סיון ה'תקכ"א עמד [[רבי צבי]], בנו של הבעש"ט שנבחר לנשיא ומנהיג תנועת החסידות לאחר הסתלקות אביו ואמר כי אביו הודיעו למסור לר' דובער את הנשיאות. תוך כדי דיבור ברך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, מסר לו את בגדו העליון השייך לבעש"ט. 

המגיד עבר לראש השולחן והדרוש הראשון שמסר היה "מראיהם ומעשיהם" (נדפס ב"[[תורה אור]]" פרשת יתרו).

בשונה ממורו הבעש"ט שהרבה בנסיעות, המגיד התיישב במזריטש ושלח מתלמידיו להפיץ את החסידות בכל מדינת פולין ומחוץ לה. 

בשנת ה'תקכ"ה ייסד שלושה מרכזי חסידות גדולים ב[[ליובאוויטש]], בקארלין ובהורודוק. מבית מדרשו יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. 

המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]], והושיבו ללמוד עם בנו ר' אברהם המלאך, היו לו זמנים קבועים שהיה מלמד ביחידות את אדמו"ר הזקן ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]. 

רק שניים מתלמידיו, ר' שניאור זלמן ו[[הרב מוולפע]] קבלו את תורתו בשלמות. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון "[[ג' תנועות]]".
בשנת ה'תק"ל דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים.

בשנת ה'תקל"ב פרצה במעזריטש מגפה. ר' זוסיא תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו להאניפאלי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום הסתלקותו.

==הסתלקותו==

ביום ראשון י"ז בכסלו אמר המגיד לתלמידו האדמו"ר הזקן כי בשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את דבר ה' הנמצא בכל דבר גשמי. 

לפני הסתלקותו ביום שלישי בשנת ה'תקל"ג תפס בידיו של ר' שניאור זלמן ואמר: י"ט כסלו הוא ההילולה של שנינו. החברה קדישא ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו. בדין תורה הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו-ליאזני. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בטהרתו, זכה אדמו"ר הזקן לטהר את ראשו של המגיד. הובילו את המגיד למקוה טהרה ואז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים.

בבית החיים הוקם אוהל באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך במלחמת העולם השניה בית החיים והאוהל נחרבו. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

==ספריו==

המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים:

*מגיד דבריו ליעקב.
* אור תורה.
* אור האמת.

==משפחתו==

*אביו: רבי אברהם.
*אמו: הרבנית חוה.
*אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).
*בנו: רבי [[אברהם המלאך]].
*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.
*מוריו: ר' אברהם (אביו), ה"פני יהושע" והבעש"ט הקדוש.
*מתלמידיו: [[אדמו"ר הזקן]], ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]], ר' נחום מצ'רנוביל, האחים - ר' זוסיא מהאניפאלי ור' אלימלך מליז'נסק, האחים – ר' שמואל שמלקה ור' פנחס הורביץ ועוד.