עריכת הדף "יצחק שפרינגר"

[[קובץ:הרב שפרינגער.jpg|left|thumb|290px|הרב שפרינגר [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]]]

הרה"ח ר' '''יצחק שפרינגר''', ([[כ"א חשון]] [[תרצ"ב]]-[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]]), היה [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בולטימור]] שם הפיץ את מעיינות [[תורת החסידות|תורת חסידות חב"ד]] וקירב מאות ל[[יהדות]] ול[[חסידות]]. בהמשך נתמנה ל[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והתמסר ל[[חינוך]] והדרכת ה[[תמימים|תלמידים]] במשך עשרות שנים.

היה חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]], חבר בהנהלה הרוחנית של חיידר [[אור מנחם]] וישיבת [[תומכי תמימים קווינס]], ובעוד ארגונים רבים אחרים.

==תולדות חייו==
נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרצ"ב]] לאביו הרב חיים שפרינגר בעיר ניסקו שבמחוז [[לבוב]] ב[[גרמניה]].
אביו התעסק לפרנסתו בעבודת הפחחות.

=== במלחמת העולם השניה ===
כשהיה בן שבע פרצה [[מלחמת העולם השניה]], ותוך זמן קצר הגיעו הגרמנים לעיירה ניסקו. הגרמנים דרשו מה[[יהודים]] את כל הזהב שברשותם, ולאחר שמילאו את מבוקשם דרשו מכולם לעזוב את השטח שבשליטתם ולעבור לצד הרוסי.

ב[[שמחת תורה]] נאלצו הרוסים לסגת עמוק יותר לתוך שטח [[רוסיה]], ובשל קדושת החג החליט אב המשפחה, ר' חיים, שהם ישארו עד למוצאי החג למרות הסכנה שבדבר. במוצאי החג ברחו לתוך שטחה של רוסיה, כשבדרכם הם חוצים [[נהר]].

משפחת שפרינגר השתכנה בכפר אוז'רנה, וכפליטי מלחמה היה עליהם להירשם אצל השלטונות הרוסיים. במהלך הרישום נשאלו האם ברצונם לחזור ל[[פולין]] בסיום המלחמה או להישאר ברוסיה. לאחר שהצהירו כי ברצונם לחזור התגלתה התרמית, וב[[ליל שבת]] נשלחו כולם לגלות ב[[סיביר]]. כשהגיעו לסיביר שוכנו ב[[מחנה עבודה]], שם חויבו הגברים לעבוד בעבודת פרך במכרה זהב.

לבסוף התברר כי הגלות הצילה את חייהם, שכן זמן קצר לאחר עזיבתם את הכפר כבשו הגרמנים גם אותו והוציאו להורג את כל יהודי העיירה. בין ההרוגים היה דודו, אחי אמו של ר' איצ'ה.

בסיום המלחמה במסגרת ההסכם בין ממשלת פולין לממשלת רוסיה להשבת פליטי מלחמה, שוחררה המשפחה מהמחנה, אך בשל מגיפות שהשתוללו באותה עת בין הפליטים, החליטו לעצור בדרכם עד להחלשת המחלות. למרות היותם היהודים היחידים באזור שמרו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]]. כעבור תקופה במקום חלה האב ונפטר.

== תהליך ההתקרבות ==
כשהגיעו חזרה לפולין נכנסו הילדים ללמוד ב[[ישיבה]] [[ליטא|ליטאית]]. באותה תקופה פגש האח יחזקאל [[תמימים|תלמידים]] [[חסידי חב"ד|חב"דניקים]], והושפע מהם רבות.

כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה ל[[אנגליה]], החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו יחזקאל נדדו ל[[פראג]] מתוך מטרה להמשיך ל[[לונדון]]. ב[[פראג]] נכנסו ל[[בית החיים]] בו קבור [[המהר"ל מפראג]], ואחיו ר' יחזקאל הכניס פתק בו כתב שתי מילים בלבד: 'שנהיה חסידים'.

בדרכם לאנגליה הבריחו את הגבול לגרמניה, לשם הגיעו ב[[ראש השנה]] [[תש"ז]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] הגיעו ל[[מחנה הפליטים פאקינג]], שם פגשו בקהילה החב"דית שנוצרה במקום, לאחר ש[[יציאת רוסיה תש"ו|ברחו מרוסיה]] עם דרכונים מזוייפים של אזרחי פולין. כעבור מספר ימים במחנה נכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פאקינג|תומכי תמימים]] שנפתחה במקום.

כעבור תקופת לימודים בישיבה בפאקינג המשיכו יחזקאל ור' איצ'ה לעבר [[פריז]], שם התאחדו עם בני משפחתם, האם והאח הגדול יעקב.

ב[[צרפת]] שהתה המשפחה זמן קצר, והפליגו ב[[אוניה]] לכיוון [[ארץ הקודש]], והיו מהמתיישבים הראשונים ב[[כפר חב"ד]]. האחים יחזקאל ור' איצ'ה נכנסו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

[[קובץ:איצ'ה צעיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איצ'ה ור' [[יהודה לייב רסקין|לייבל רסקין]] בלימוד משותף ב[[770#הזאל הקטן|זאל הקטן]]]
== אצל הרבי ==
בשנת [[תש"י]] כתב איצ'ה מכתב ל[[הרבי|רבי]] בו הוא מבקש אישור להגיע ל-[[770]]. במענה כתב לו הרבי: {{ציטוטון|מבקש רשות לבוא למוד בישיבת תומכי תמימים ב[[ארצות הברית]], לדעתי כדאי שילמוד עוד משך זמן בישיבתו עתה. להשתדל להוסיף שקידה בלימודו ב[[נגלה]] ודא"ח ([[חסידות]]) וכן ב[[עבודת התפילה]]}}.

בשנת [[תשי"ג]] ביקש שוב אישור מהרבי, כשהפעם הוסיף במכתב כי {{ציטוטון|הנהלת הישיבה סבורה שאני מוכרח לנסוע לכ"ק אדמו"ר שליט"א}}. הפעם הרבי השיב לחיוב, כשהוא מוסיף להעיר בעדינות על ההגזמה ש"מוכרח" לנסוע.

אז החל ר' איצ'ה בהשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]], ובערב [[שבת מברכים]] חודש [[ניסן]] בשנת [[תשי"ד]] הגיע בפעם הראשונה ל-[[770]], וזכה לראשונה לראות את הרבי.

ב[[ליל הסדר]] השתתף יחד עם הבחורים בדירת [[הרבי הריי"צ]], ובסיום הסדר ירדו למטה ומרוב התרגשות החלו לרקוד ב'הול' שבכניסה ל-770. כשהרבי חזר מללוות את אימו, [[הרבנית חנה]], הצטרף הרבי למעגל הריקודים, כשבאמצעו תפס בר' איצ'ה וקרא לו: {{ציטוטון|שפרינגר, גייט ארויס פון די הגבלות!}} (תרגום:שפירנגר, צא מההגבלות!). המקרה הזה נחרט אצל ר' איצ'ה באופן מיוחד{{הערה|ר' איצ'ה סיפר על כך בראיון ל[[בית משיח(שבועון)|בית משיח]]}}.

באחת ה[[יחידות|יחידויות]] של ר' איצ'ה אצל הרבי, שאל אותו הרבי אם הוא נוטל חלק ב[[של"ה|שיעורי לימדו הדת]] שמוסרים הבחורים לתלמידים יהודים הלומדים בבתי ספר עממיים, וכן שאל אותו הרבי אם הוא דובר [[אנגלית]]. מיד בסיום היחידות פנה ר' איצ'ה לחבר וביקשו שילמד אותו את שפת האנגלית. לימוד השפה עזר לו בהמשך בקירוב סטודנטים כשהיה ב[[שליחות]] ב[[מרילנד]], משם קירב ר' איצ'ה יהודים רבים שנהפכו ברבות הימים ל[[חסידי חב"ד]].

== בשליחות בבולטימור ==
עוד בהיותו [[תמים]] קרא לו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]] לחדר המזכירות, והודיע לו שהוא עתיד להישלח ל[[מילאנו]], והוא מחכה לתשובתו. רגע אחרי שיצא מהמשרד עוד כשהוא מהרהר בהצעה, חזר חזרה והודיע מיד על הסכמתו. בפועל לא נשלח למילאנו, וכעבור תקופה נשלח ל[[בולטימור]].

באותה תקופה היו חסרים ב[[ארצות הברית]] [[כלי קודש]], ומוסדות לא חב"דיים היו פונים ל[[מרכז לענייני חינוך]] בבקשה שישלחו אליהם [[רב|רבנים]], [[שוחט|שוחטים]] ו[[מלמד|מלמדים]] ל[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]. בבולטימור היה קיים תלמוד תורה שהשתייך לחוג ההונגרים, "שארית הפליטה", ומכיוון שהיה חסר להם מלמדים, פנו למרכז לענייני חינוך בבקשה לעזרה. הרב חודקוב הציע לר' איצ'ה לנסוע לשם להיות מלמד, וכשנתן את הסכמתו והרב חודקוב הכניס מכתב לרבי, הוציא הרבי מענה {{ציטוטון|סע ועשה קונטראקט (חוזה}}.

בשעות הבוקר היה מלמד בתלמוד תורה המקומי, ובשעות הערב קיים חוגי יהדות ושיעורים ב[[אוניברסיטה]] המקומית.

=== סכסוך עם הנהלת התלמוד תורה ===
כעבור תקופה שר' איצ'ה עבד בתלמוד תורה, התעורר סכסוך קטן בעקותיו עזב לבסוף את התלמוד תורה ופתח 'בית ליובאוויטש'.

ב[[חגים]] ומועדים הקפיד ר' איצ'ה לנסוע ל-770, דבר שהכעיס את הנהלת התלמוד תורה. בנוסף, התבקש להשלים [[מניין]] 3 פעמים ביום, בעוד שבשעות המניינים הוא היה מוסר שיעורים באוניברסיטה.

בסוף השנה הראשונה כשחתמו על חוזה נוסף, הוסיפו מנהלי המוסד "ובמקום רינה שם תהא תפילה", כשבכוונתם שבחתימת החוזה הוא מתחייב להשלים מניין. ר' איצ'ה הגיע לרבי עם החוזה לאישור, והרבי הורה לו להוסיף את המילה "להשתדל" לפני השורה אותה הוסיפו. מנהלי המוסד לא הבינו את השינוי, והסכימו לחתום.

שנה לאחר מכן הם דרשו התחייבות ולא השתדלות, והרבי הורה לר' איצ'ה לא לחתום על חוזה חדש. בעקבות זאת פוטר, ומכיוון שזמנו התפנה משעות אחר הצהריים לכל היום, פתח יחד עם חבר 'בית ליובאוויטש', משם הרחיבו את הפעילות להפצת [[יהדות]] וספרי [[חסידות]].

== חתונתו == 
ב[[ראש חודש תמוז]] [[תשי"ט]], נישא לרעייתו מרת איידל. קודם ה[[חתונה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, וביקש שהרבי יהיה ה[[מסדר קידושין]]. הרבי ענה כי זה תלוי באבי הכלה. כלומר, באם הוא יקבל על עצמו לגדל [[זקן]], בשביל שהרבי יהיה המסדר קידושין, היו שתי תנאים: 1. זקן. 2. [[פאה]]. כשאבי הכלה התעקש שלא לגדל זקן, כיוון שזקן מתאים רק לתלמידי חכמים, הודיע ר' איצ'ה לחמיו ש'אם הרבי לא מגיע לחופה, גם אני לא'.

לבסוף הסכים אבי הכלה לגדל זקן, והרבי היה המסדר קידושין. בסיום החופה ביקש ר' איצ'ה מהרבי ברכה לחיים חדשים. לאחר החתונה נכנס חמיו ליחידות אצל הרבי, ואמר שהחליט לגדל זקן רק כי הרבי ביקש. הרבי השיב לו, 'לא בגלל שאני ביקשתי, אלא כי כך כתוב ב[[שולחן ערוך]]'.

בסיום ה[[שבע ברכות]] נסע חזרה לבולטימור, להמשך השליחות, שם היה עד שנת [[תשל"ב]], וניסה להתפרנס ממכירת ספרי חסידות של ה[[מרכז לענייני חינוך]]. ההכנסות היו דלות, והמצב הכלכלי היה גרוע, ור' איצ'ה התעקש למרות הכול להישאר בשליחות. באחת היחידויות, בשנת [[תשל"ב]] הורה לו הרבי לחזור לשכונת [[קראון הייטס]]. השמועה אומרת שההוראה באה בעקבות כמה [[חסידים]] שהיו בביתו של ר' איצ'ה וראו את הדלות המחפירה, וסיפרו על כך לרבי.

== כמשגיח בישיבה המרכזית ==
בתחילה כשהגיע לקראון הייטס, החל לעבוד כ[[מלמד]] ב[[חיידר]] המקומי, [[אוהלי תורה (קראון הייטס)|אוהלי תורה]], ולאחר תקופה קצר קיבל הצעה לשמש כ[[משגיח]] בישיבה שהייתה אז ברחוב טרוי. ב[[כ' חשוון]] התחיל לשמש כמשגיח ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית, ב-770]].

במקביל לתפקידו כמשגיח, החל ר' איצ'ה [[התוועדות|להתוועד]] עם תלמידי הישיבה. באחת היחידויות שאל את הרבי מה עליו לתבוע מהבחורים, והרבי ענה לו {{ציטוטון|די ערשטע זאך מאנען בא תלמידים איז שקידה והתמדה. און גיין העכער}} (תרגום:הדבר הראשון אותו יש לתבוע מהתלמידים, הוא שקידה והתמדה, וללכת מחיל אל חיל). מאז אותה יחידות חזר ר' איצ'ה על המשפט ששמע מהרבי אלפי פעמים, בכל הזדמנות בה התוועד.

ר' איצ'ה שימש כמשגיח ומשפיע בישיבה, והבחורים אהבו אותו אהבת נפש. למרות ריבוי התלמידים בישיבה הוא הכיר את שמות כולם, והיה משוחח ומדריך באופן אישי כל אחד. בחורים שבאו בקשרי השידוכין היו זוכים לשיחה מיוחדת, בה היה מעניק צילום ממכתב של הרבי אודות הזמן שקודם החתונה "יקר מכל יקר".

הוא היה מעורב בחיי הבחורים, והיה מפקח רוחני על פעולותיהם, כמו על פעילות [[ועד חיילי בית דוד]] ו[[את"ה העולמי]].

== עסקנות ציבורית ==
במשך חייו נשא במגוון תפקידים: מנכ"ל [[בדק הבית]], יו"ר [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]], חבר ב[[הועד למען שלימות העם|ועד למען שלימות העם]] ו[[התנועה להסברה דתית בישראל]], חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] וחבר בהנהלת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. במסגרת תפקידיו פרסם מאות מודעות בעיתונות האמריקאית להזכיר ליהודים ב[[ניו יורק]] על חשיבות [[מיהו יהודי|גיור כהלכה]], ו[[שלימות הארץ]].

=== שופר אסוסיאיישן דאמריקה ===
ארגון [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]] הוקם בתקופת הגזירה של [[מיהו יהודי]], אז זעק הרבי בכל שבוע על האסון שהגזירה עלולה להמית על ה[[יהודים]] בכל העולם. מכיוון שהרבי הורה שכל הפעילות בנושא לא תיעשה בשם [[חב"ד]] הקים ר' איצ'ה את הארגון 'שופר אסוסיאייישן', שתפקידו, כ[[שופר]], להרים קול זעקה. באותם הזדמנויות פרסם גם אודות הסכנה שב[[מסירת שטחים]].

בשנת [[תשל"ז]] התעסק רבות בהקמת ארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], והיה מהתומכים המרכזיים.

בשנת [[תשמ"ב]] בעיצומה של [[מלחמת שלום הגליל]] נסע לארץ בברכת הרבי, והשתתף בפעילות ה[[טנק מצוות|טנקים]] בקרב [[חיילי צה"ל]] בשטח [[לבנון]].

כשהחלה [[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] היה מאלו שחשפו את זהות הגנב יחד עם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והספרן ר' [[יצחק וילהלם]].
 
בימי [[מלחמת המפרץ]], בעקבות דברי ה[[נבואה]] והעידוד של הרבי לתושבי [[ארץ הקודש]], ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר בעולם, העלה רעיון לארגן [[צ'רטר]] בהשתתפות עשרות חסידי חב"ד מ[[קראון הייטס|השכונה]] לארץ ישראל, על מנת להדגיש שאכן [[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר בעולם ואין מה לפחד.

על הצעה זו ענה הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' ד[[בני ישראל]] דכאן, '''דעירו''' - '''והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. [[אוהל הרבי הריי"צ|אזכיר על הציון]]}}

בעקבות מענה הרבי בוטל רעיון ה'צ'רטר והתחיל יחד עם ר' [[מנחם נחום גרליצקי|מנחם גרליצקי]], בפעילות מאסיבית ב[[ניו יורק]]. בימי ראשון בעת [[חלוקת הדולרים]] היה עומד בסיום התור, ומחתים יהודים על טפסים עם החלטות טובות. הטפסים הודפסו והופצו במגוון שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, פרסית ועוד. במשך השנים עברו הטפסים לפרסום גדול יותר בעיתונות הכללית. מידי שבוע היה מכניסי ל[[רבי]] מאות טפסים חתומים, עליהם קיבל עשרות מענות קודש.

מאוחר יותר שינה את כותרת המודעות בעיתונות ל"תן יד לביאת המשיח", דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. מפני שחשש האם הדבר מתאים, הכניס את המודעה לאישור הרבי, והרבי השיב בנוסח הרגיל כמו על שאר הטפסים, 'אזכיר על הציון'.

מאז במשך כל השנים, עמד ר' איצ'ה בראש בכל דבר הקשור ל[[פרסום משיח]] ו[[פרסום זהותו של משיח]], דחף אחרים להתעסק בנושא, ובעצמו לא הרפה גם בשנים האחרונות לחייו.

ר' איצ'ה היה "חי" את ה'[[יחי]]' וזה בער בכל עצמותיו. ב[[מסירות נפש]], גם כשהוקשה בהליכה, היה מקפיד על ריקוד 'יחי' לאחר כל [[תפילה]], חבש בעצמו [[כיפת יחי]] ועודד אחרים לנהוג כמותו.

בשנת [[תשנ"ב]] היה ממארגני ריקודי השמחה ב[[770]] וחבר הועד המייסד של הארגון המפקח עליהם - [[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]].

בשנים האחרונות לחייו היה המפקח על פעילות [[ועד חיילי בית דוד]] ו[[את"ה המרכזי]].

===פרסום משיח בעיתונות===
החל משנת [[תשנ"ב]] ועד לשנותיו האחרונות הפיץ עשרות אלפי טפסים בעיתונות בהם קיבלו על עצמם אנשים החלטות טובות על הוספה ב[[תורה]] וב[[מצוות]]. בתחילה הייתה הכותרת של הטפסים "תן יד לביאת המשיח", אך לאחר זמן שינה ל"תן יד למלך המשיח".

[[קובץ:איצ'ה לחיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איצ'ה אומר [[לחיים]] ל[[הרבי|רבי]] ב[[תשנ"ג]]]
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא ר' איצ'ה, במבצע [[פרסום זהות משיח|פרסום זהותו של משיח]], בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון העולמי "ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות ענק בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]], וכדי לקבל את פניו עליהם [[קבלת המלכות|לקבל את מלכותו]] ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

במשך החודשים שקדמו לפרסום המודעה, מאז תחילת שנת [[תשנ"ג]], עודד הרבי כמעט מידי יום את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", ויותר אנשים ביקשו מהרבי רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח ולהחתים אנשים על [[קבלת המלכות]], והרבי אישר זאת.

כשראה ר' איצ'ה את העידוד שנותן הרבי לכל עניין הקשור לפרסום זהותו של משיח, שוחח עם כמה מהפעילים הבולטים בפרסום ענייני ה[[גאולה]], והחליטו להתחיל בפעולות עולמיות. מהחלטה זו יצאו הפרסומים לעיתון "[[ניו-יורק טיימס]]" ועיתונים נוספים.

==== המניעות מעסקני חב"ד ====
בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מר' איצ'ה לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

בשביל להודיע לכולם על אישור הרבי לפרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי.

למרות האישור המפורש מהרבי, תבע אחד מהעסקנים את ר' איצ'ה ב[[בית משפט]], בטענה שאינו יכול לפרסם מודעות בשם חב"ד ובשם הרבי. בית המשפט הוציא צו האוסר על המשך פרסום המודעות עד להכרעת הדין.

בעקבות הצו לא הוזכר שמו של הרבי, במודעות הקוראות לשמוע את [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]].

באסיפת רבנים שהתקיימה בחודש [[סיון]] אותה שנה, רבני [[אנ"ש]] תקפו בחריפות את אותם העסקנים הלוחמים בפרסום משיח{{הערה| בין הדברים אמר ר' [[דוד פלדמן]] אשר ישנם המנסים לגרום ולקיים גזירה אשר "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל".}}

ב[[י"א אלול]] [[תשנ"ג]] בוטל הצו האוסר את הפרסום.


{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3">
 תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
 תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
 תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]
 </gallery>
|}

===פטירתו===
במוצאי [[אחרון של פסח]] [[תשע"ג]] התוועד בפעם האחרונה עם ה[[תמימים]] הלומדים ב-[[770]] ויומיים אחר כך לקה באירוע מוחי, והובהל ל[[בית הרפואה]] במצב קריטי.

ביום ראשון [[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]] נפטר, ונקבר בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שב[[בית עלמין|בית העלמין]] מונטיפיורי, ברובע [[קווינס]] שב[[ניו יורק]].

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*הרב [[יעקב שפרינגר]] (ז"ל) - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[יחזקאל שפרינגר]] - [[כפר חב"ד]].

'''בניו:'''
*הרב [[מנחם מענדל שפרינגר (מילאנו)|מנחם מענדל שפרינגר]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מילאנו]], [[איטליה]].
*הרב [[חיים שפרינגר (קראון הייטס)|חיים שפרינגר]] - מורה ב[[תלמוד תורה]] ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].
*רבקה וולף (אשת ר' בנימין וולף - מנהל גשמי במוסד '[[בית רבקה(קראון הייטס)|בית רבקה]]'), [[קראון הייטס]].
*לאה קוגן (אשת ר' שמואל קוגן), [[קראון הייטס]].
*מרים שילדקרויט (אשת ר' יוסף יצחק שילדקרויט) - ב[[שליחות]] [[הרבי]], ס. פאולו, [[ברזיל]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/?url=article_he&id=75455 הרבי אישר לי לפרסם את זהות הגואל]''' - ראיון עם הרב איצ'ה שפרינגער {{אינפו}}
*'''[http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72480 ה'קבוצה' התוועדה עם הרב שפרינגער]''' - {{אינפו}}
*'''[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/9462.html ההתוועדות המוקלטת האחרונה עם הרב שפרינגער]''' - אתר 'הגאולה'.
*'''[https://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75460 גלריית תמונות מהתוועדויות של הרב שפרינגער]''' - {{אינפו}}

==לקריאה נוספת==
*[https://docs.google.com/file/d/1ZUYXhLBX0KR3BApabXpwJJtJzuSJQmDDbC_Pe5M8gIGGULbtnz012aUo8NH3/edit פרוטוקול הרבנים מאסיפתם בסיון תשנ"ג].
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/4/12/875.html שבועון 'בית משיח' גליון 875] - כתבתו של ר' [[מנחם זיגלבוים]], עמ' 22.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שפרינגר יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין על שם מונטיפיורי ניו יורק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]