עריכת הדף "יצחק פרידמן"

{{דמות
|שם=רבי יצחק פרידמן
|תמונה=[[קובץ:יצחק פרדימן.JPG|שמאל|250px|]]
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מבוהוש
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]]
|מקום לידה=שפיקוב, [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]]
|מקום פטירה=שוויץ
|מקום פעילות=שפיקוב, בוהוש, [[תל אביב]] ו[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=[[רב]] הקהילה החסידית בשפיקוב
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=חסידות בוהוש
}}

רבי '''יצחק פרידמן''' היה [[רב]] בעיר שפיקוב שבאוקראינה ו[[אדמו"ר]] מבוהוש. היה ידיד [[חב"ד]]. נולד ביום [[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] ונפטר ביום [[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]]

==קורות חייו==
[[קובץ:יצחק פרידמן עם באבוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יצחק פרידמן (משמאל) עם ה[[אדמו"ר]] מ[[באבוב]]]
הרב יצחק פרידמן נולד ביום [[כ"ו באייר]] שנת [[תרס"ג]] לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ד]], בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ל[[לימוד תורה]] ו[[עבודת השם]], כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בבוקרשט ובשנת [[תש"ג]], לאחר פטירת חותנו ב[[יום הכיפורים]], החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] עסק רבות להצלת [[יהודים]] ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[פסח שני]] שנת [[תשי"א]], שם יסד בית מדרש בעיר [[תל אביב]]. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים.

ביום [[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשנ"ב]] נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ.

==קשריו עם הרבי==
הרב יצחק פרידמן העריץ את [[הרבי]] והיה מרבה לתת ביטוי להערצתו את הרבי ולפעולותיו. הוא חתם על עצומות של גדולי ישראל לחיזוק [[מבצע תפילין]] של הרבי<REF> בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ז]] חתמו גדולי ישראל על מכתב ברכה לרגל שנת השמונים של הרבי. בין החותמים מופיע הרב פרידמן, יחד עם האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב{{הערה|במכתב נכתב: {{ציטוטון|רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה|תפלתנו]] העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו [[חכמה|חכמתו]] [[קדושה|וקדושתו]], ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.}}}}.

בשנת [[תשל"ז]], יומיים לפני שיצא מ[[ארצות הברית]], הגיע ל[[יחידות]] אצל הרבי והרבי התעניין היכן הוא מתאחסן. בין הדברים אמר לו הרבי: {{ציטוטון|הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?.. אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ב[[רוסיה]]}}. הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. קשר זה המשיך עוד שנים ארוכות{{הערת שוליים|קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.}}.

הרב פרידמן עודד את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי ואף שלח מברק לחגיגת [[סיום הרמב"ם]], בו מעודד את לימוד הרמב"ם היומי ומתנצל על שאינו יכול להשתתף בחגיגה: {{ציטוטון|אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי ה[[רמב"ם]]. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני [[ישראל מרוזין|הרה"ק מרוז'ין]] אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד [[יצר הרע]], ובפרט בענין מאכלות אסורות}}.

כשהרב פרידמן לא הרגיש טוב והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו אחד ממלוויו תמונה של הרבי. הוא נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה{{הערת שוליים|הרב [[שלום דובער וולפא]], שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה. [[שמן ששון מחבריך]] חלק ד' עמ' 81}}.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 80-81.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין|פרידמן יצחק]]