לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
רומא
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־03:35, 23 באפריל 2014 מאת
להתראות
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
השלוחים בעיר
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
העיר '''רומא''' הינה בירתה של [[איטליה]]. בעבר פעלה במקום קהילה יהודית מפוארת בעלת חשיבות שהייתה המרכז היהודי הראשון באירופה. במקביל, התבסס מעמדה של העיר כמרכזה של הנצרות הקתולית והיא הלכה והתפתחה עד שכיום נמנה מספר תושביה על 2.7 מיליון אזרחים. כיום, פועלים בעיר שלוחי הרבי בראשותו של הרב [[יצחק חזן]], החולשים על פעילות כוללת המגיעה אל כל תושביה היהודיים של רומא. ==ההיסטוריה יהודית של רומא== בשנת ג' אלפים ת"ר החלה ההתיישבות היהודית במקום כאשר שלוחי החשמונאים הגיעו לרומא והחלו לבסס שם קהילה יהודית. במשך מעל לחמש מאות שנה תססו במקום חיים יהודים פורחים ומשגשגים, אך עם שקיעתה של האימפרייה הרומית ועליית קרנה של הכנסיה הנוצרית במקום, החלו השלטונות להצר את צעדיהם של היהודים. מצב זה נמשך זמן ארוך עד שבשנת ה' אלפים שט"ו קיבלו ההתנכלויות ליהודים מסגרת רשמית והאפיפיור פאולוס הרביעי גזר שליהודים יותר להתגורר רק בתחומי גטו קטן שכלל מספר רחובות מועטים. לאחר קרוב למאתיים שנה של דיכוי, עם הכרזת עצמאותה של איטליה, קיבלו היהודים מעמד שווה ותפסו עמדות ממשל בכירות. בזמן [[מלחמת העולם השניה]], נחקקו באיטליה חוקי גזע שהשפיעו לרעה על מצבה של הקהילה היהודית ברומא, ובשנת [[תש"ג]] נכנס צבא גרמניה לעיר והחל במשלוח יהודים אל מחנות ההשמדה. תוך כדי ביצוע המשלוחים לאחר שהנאצים הספיקו להוציא להורג כאלפיים מתושביה היהודים של העיר, שחררו צבאות בעלות הברית את העיר מעול הכיבוש הנאצי, ושאר התושבים ניצלו. ==הקהילה היהודית כיום== נכון לשנת [[תשע"ד]] הקהילה היהודית בעיר מונה מעל ל-15,000 תושבים, והיא מהווה את הקהילה היהודית הגדולה ביותר באיטליה, ובתחומי העיר מרוכזים רוב המוסדות העיקריים של יהדות איטליה. [[שליח]] [[הרבי]] בעיר הרב [[יצחק חזן]], החל לפעול במקום בשנת [[תשל"ז]], והיה הראשון שפתח [[תלמוד תורה]] במקום לתושבי העיר. במשך השנים, הביא הרב חזן לעיר חמישה זוגות נוספים של שלוחים שיפעלו תחתיו, ויחדיו הם מגיעים לכל שכבות האוכלוסיה היהודית של העיר, ודואגים לקיים איתם פעילות יהודית סביב מעגל השנה. תחת הנהלת בית חב"ד פועל [[מכון בר מצווה]], בית ספר יהודי לימי ראשון, ספרייה יהודית, גנים ומעונות יום, ומוסדות נוספים. ===השלוחים בעיר=== *הרב יצחק חזן - שליח ראשי, ורב בית הכנסת 'אגודת אשכנזים' בעיר *הרב שלום דובער חזן - מנהל בית חב"ד מונטוורדה *הרב אהרן לאוטרדי - מנהל בית חב"ד בגטו היהודי של רומא *הרב מנחם לזר - מנהל בית חב"ד פיאזה בולוניה *הרב רוני קנרוטו - מנהל בית חב"ד ויאל ליביה [[קטגוריה: קהילות חב"ד בעולם]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:ערים באירופה
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)