עריכת הדף "חיים צבי ליפסקר"

הרב '''חיים צבי ליפסקר''' ([[י"ט שבט]] [[תרצ"ד]]-[[כ"ח תשרי]] [[תשס"ב]]) היה חסיד חב"ד תושב [[פתח תקווה]] שנמנה על חשובי קהילת חב"ד בעיר ומעמודי התווך שלה. שימש כקצין בכיר במלחמות ישראל, ופיקד על המערך הלוגיסטי ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וב[[מלחמת שלום הגליל]], והיה שותף בהקמת ישיבת [[חזון אליהו]] ב[[תל אביב]] ובישיבת 'נועם מנחם' של הרב [[ישעיהו ובר]].

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ט שבט]] [[תרצ"ד]] בכותאיס שבגרוזיה להוריו הרב [[אריה לייב ליפסקר|אריה לייב ומלכה ליפסקר]], שהגיעו לשם בשליחותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על מנת לפעול עם יהודי האזור. ב[[ברית מילה]] נקרא על שם סבו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] - רב העיר [[פולטבה]].

בשנת [[תש"ו]] הבריחה משפחתו את גבולות ברית המועצות ונסעו לארץ הקודש, שם התיישבו ב[[לוד]] ונמנו על מקימי שיכון חב"ד המקומי.

בהיותו בארץ הקודש, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]] ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך נישא לרעייתו שפרה, בתו של ר' נפתלי שטרנברג.

===שירותו בצה"ל===
[[קובץ:ליפסקר הדפסת התניא פאיד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפסקר לבוש במדי [[צה"ל]] בעת [[הדפסת התניא]] בפאיד מצדה המערבי של תעלת סואץ בבסיס שתחת פיקודו בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]]. מימינו: מזכירו של הרבי - הרב [[ניסן מינדל]]. משמאלו - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]]]
לאחר נישואיו התיישב ב[[פתח תקווה]] והתגייס ל[[צה"ל]] שם שירת במשך למעלה מעשר שנים והשתחרר בדרגת רב-סרן.

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם לצידו של [[אריאל שרון]] כאיש מילואים שפיקד על המערך הלוגיסטי שסיפק מזון ותחמושת לאנשי הצבא שחצו את תעלת סואץ, ובעקבות פעילותו זכה להעלאה בדרגה ובפקודת הרמטכ"ל הועלה לדרגת סגן אלוף.

ב[[מלחמת שלום הגליל]] שירת שוב במילואים והופקד על היחידה הלוגיסטית שפעלה בעומק השטח הלבנוני הכבוש.

בזמן שירותו הצבאי, סייע רבות לפעילות החב"דית בבסיסי הצבא, ועזר למילוי פקודות שונות שהתקבלו מהרבי, ביניהם סייע למבצע הדפסת התניא בצידה המערבי של תעלת סואץ שהודפס במשרדו האישי.

===בחיים הציבוריים===
עם שחרור מהצבא, קיבל הוראה מהרבי לנצל את עברו כקצין צבאי בכיר לפעול לשכנוע דעת הקהל בארץ על הסכנה המסירת שטחים לידי האויב תמורת שלום, ועל ההכרח הבטחוני לשמור על [[שלימות הארץ]].

כשהתפנה משירותו הצבאי, הקדיש זמן רב יותר לניהול עניני קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ובראשם להרחבת בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר בו שימש כגבאי וכבעל תפילה.

במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב [[ישעיהו ובר]] והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'.

פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] לסייע בהקמת ישיבת [[חזון אליהו]] לבעלי תשובה ב[[תל אביב]]. הרב ליפסקר קיבל על עצמו את התפקיד, ועסק בו עד יומו האחרון.

ביום [[איסרו חג]] של [[חג הסוכות]] [[תשס"ב]] קיבל אירוע מוחי קשה במשרד ההנהלה של ישיבת חזון אליהו, ונפטר חמישה ימים לאחר מכן בגיל 67 ב[[כ"ח תשרי]] [[תשס"ב]]. נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מרדכי ליפסקר]] - מנהל בית הספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]]
*בנו, הרב [[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל וחנה מרילוס], כ"ב שבט תשס"ח

{{מיון רגיל:ליפסקר, חיים צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]