עריכת הדף "דוד הלוי סגל"

רבי '''דוד הלוי סגל''' (ה'שמ"ו - [[כ"ו שבט]] ה'תכ"ז. ידוע בכינוי '''הט"ז''' על שם חיבורו "טורי זהב") מגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל. נודע בעיקר בשל חיבורו ההלכתי על [[השולחן ערוך]].

== קורות חיים ==
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר שבפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי, כנצר למשפחה רבנית מפורסמת. אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' מתוך הרחבת הדעת.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם ביתו של רבו המובהק רבי יואל סירקיש הידוע בכינוי הב"ח. במשך שנים רבות היה סמוך על שולחן חותנו וניצל את זמנו ללימוד התורה ולעבודת ה', כשאת עיקר כוחותיו הקדיש ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.

במשך הזמן היטלטל במשרות רבניות כשבע פעמים בגלל שהיה צריך לעבור ממקום למקום, במשך זמן זה מצבו הכלכלי התדרדר והוא סבל ממחסור ממשי, אך מנגד שמו הלך והתפרסם ברחבי העולם והוא נודע כפוסק בעל שם. ייסוריו הסתיימו כאשר הוזמן לכהן כרב בעיר אוסטרוג שהייתה מלאה חכמים וסופרים. ראשי הקהילות בעיר סייעו לו בעבודתו הספרותית ועודדו אותו להשלים את חיבורו 'הטורי זהב' על השולחן ערוך, בעוד שהוא עצמו חשש מפרסום הספר בהיותו איש עניו וצנוע שהיה נחבא לכלים.

=== עם הש"ך ===
באותו זמן בו הוציא רבי דוד הלוי את חיבורו "הטורי זהב", יצא בוילנא הספר הענק "השפתי כהן" של רבי שבתי הכהן כ"ץ, ולמרות שהיו מחלוקות בין רבי דוד הלוי ורבי שבתי הכהן  בדעותיהם התורניות עדיין היו באחווה ורעות והיו ידידים גדולים מאוד ועוד שבמשך הזמן שיתפו פעולה והדפיסו ביחד מהדורה חדשה של ה[[שולחן ערוך]] ביחד עם חיבוריהם לצידי ה[[שולחן ערוך]](ודברי הרמ"א) מימינם ומשמאלם כמו [[רש"י]] ותוספות מסביב לגמרא.

ועוד כתב הש"ך בעצמו אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו:   
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים|מקור=הקדמתו לספרו נקודות הכסף|מרכאות=כן}}

== גזרות הת"ח ות"ת והסתלקותו ==
 
בשנת ה'ת"ח בעת הגזירה, כיהן כאב"ד בעיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשו.

גדולי עולם התכתבו עמו, ר' מרדכי יפה (בעל "הלבושים"), ר' נתן נטע שפירא (מגלה עמוקות), ר' שבתי הכהן (הש"ך) ועוד. ר' יעקב (הפני יהושע) נתן את הסכמתו על ספרו "טורי זהב" ובו הוא כותב, שהחותמים זלה"ה מחסרים למ"ד וצריכים לחתום זללה"ה – זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כמו כן העיד שבחלום גילו לו תירוצים ופרושים שונים.

בכ"ו ה'תכ"ז השיב את נשמתו הקושה ליוצרה ולאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם.

== כתב חיבורו ברוח הקודש ==

הרבי הריי"ץ אומר בשם אביו: אבי אדמו"ר כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה.<REF>מובא המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו, בספר השיחות של הרבי הריי"ץ ומובא גם בלוח היום יום בתאריך ו' שבט</references>

מספריו:
• דברי דוד: על פירוש רש"י 

• טורי זהב-ט"ז: על שולחן ערוך
[[קטגוריה:אחרונים]]