עריכת הדף "ניגון טעמי הנגינה"

בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם ניגונים של '''טעמי קריאה''' בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.

==טעמים להפטרה==
טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
# ההפטרה של "שובה ישראל".
#הפסוק "מי א-ל כמוך" בהפטרה של יום-הכיפורים.
# התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר [[נשיאי חב"ד]] קוראים בניגון מיוחד).

טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].

==טעמים למגילת אסתר==
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את מגילת אסתר. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.

טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'. כן כן מה שתגידו אני אומר הכל זיוף ובילבולי שכל!

==טעמים לימים נוראים==
טעמים לראש השנה ויום הכיפורים הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.

טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].

==טעמים לקריאת התורה==
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.

טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].

[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]

==המקור לטעמים==
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.

יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בע"פ.