עריכת הדף "שלמה שניאור זלמן שניאורסון"

{{דמות
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:Magen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
|תיאור=שער הספר מגן אבות
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[תק"צ]] - 1830
|מקום לידה=[[לובביץ']]
|תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - 26 במאי 1900
|מקום פטירה=
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=
|חסידות=[[חב"ד-קאפוסט]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת=
|הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]]
|הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]<br />ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] <br />(שנהגו אדמור"ות ביחד).
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו= מגן אבות
|אב=
|אם=
|בת זוג=
|ילדים=
|השתיכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}

רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[לובביץ']] בקיץ שנת [[ה'תק"צ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900).

==חייו==
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת תק"ץ. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. נישא לבתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, בי' טבת [[ה'תר"ז]]. החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בתורה וחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ל[[לובביץ']].

שימש באדמורו"ת שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצורכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר. 

ממלאי מקומו אחרי מותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו"ר הרש"נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר"ע]].

==אדמו"ר לחסידי קאפוסט==
רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו"ר|אדמורי"ם]], כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.

==מאמרי החסידות שלו==
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.

ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]].

שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה תשרי תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע". 

הסתלק ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.

==מחסידיו המפורסמים==
בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר ספר על תולדות חב"ד בשם "[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]", ורבי [[יוסף רוזין]], ה"רוגאטשובי".  י [צריך עיון המקור לזה. בשמן ששון מחבריך שיצא בשנת תשס"ט ישנו פרק מורחב אודות הגאון ז"ל ושם כתוב שהי' מבקר בתקופה מסויימת את בעל ה"מגן אבות". עוד כתוב שם שהגאון ז"ל הי' מניח תפילין לפי שיטת חב"ד ומתפלל בסידור אדה"ז אך לא הי' חסיד חב"ד במלוא מובן המילה. כן הביא שם שכאשר רשד"ב שיחי' לוין הגיש לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שיל"ו עלי ההגה"ה לא' מקובצי "יגדיל תורה" ושם את חידושיו הגאון ז"ל תחת מדור "חסידים הראשונים" הנה על זה סימן כ"ק אד"ש בסימן שאלה.]  בית הכנסת חב"ד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] שייך במקורו ל[[חסידות קאפוסט|חב"ד-קאפוסט]].
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תק"צ]] - [[כ"ז באייר]] [[תר"ס]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]] מרצ'יצ'יה והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית ליובאוויטש]]