עריכת הדף "אגרות קודש (הרבי)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן, עם תחילת עריכת סדרת ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלו.

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו על ידי ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם על ידי ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. 
בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==

במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיו:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו.

==תוכן כרכי האגרות== 
{{טורים|תוכן=
*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]]) 
*כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד שנת ([[תש"ח]]) 
*כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] 
*כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]] 
*כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]
*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]] 
*כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]] 
*כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]] 
*כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
*כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]] 
*כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]] 
*כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]] 
*כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]
*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי
*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ 
*כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]] 
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]] 
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] 
*כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח- תשכ"ט]] 
*כרך כו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]] 
*כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]] 
*כרך כח - אגרות משנת [[תשל"ד - תשל"ה]]
*כרך כט - אגרות משנת [[תשל"ו - תשל"ז]]

}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל הרבי את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.

==הוצאות שונות==
===אגרות קודש מתורגמות===
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה מופיעים כפי שנכתבו במקורם ב[[אידיש]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] הוציאו לאור שלושה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בו מתורגמות האגרות ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].

* כרך א' - אגרות הקודש מתוך החלקים א-ו בסט האורגינלי.
* כרך ב' - אגרות הקודש מתוך החלקים ז-טו בסט האורגינלי.
* כרך ג' - אגרות הקודש מתוך החלקים טז-כג בסט האורגינלי.

בכרכים האחרונים שהודפסו בסדרה (מכרך כט ואילך), המכתבים באידיש מופיעים לצד תרגום לעברית.

===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===אגרות קודש באנגלית===
[[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]
סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.

בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש. 

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא" (מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב).}}.

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

==ראה גם==
*[[מכתב כללי]] 
*[[מכתב כללי - פרטי]]

==קישורים חיצוניים==
'''כרכי ה'אגרות קודש''''
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]]. 
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}

'''כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש''''
* [http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש] - igrot.com
* [http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים וניסי הרבימלך המשיח באמצעות אגרות קודש] - igrot.org
* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודש] - igrut.blogspot.com
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש'] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 פתיחת ספר לדעת תשובות - האם אפשר למצוא תשובות לשאלות חשובות בחיים בחומש או בספר תהילים?] - הרב יצחק בצרי מביא מקורות תורניים להנהגה זו ומתייחס גם לכתיבה ב'אגרות קודש'. {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה': [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013) {{צליל}} {{אינפו}} 

'''שונות'''
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת הבר מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו תשס"ח {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרב, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]