עריכת הדף "ברכת המזון"

[[קובץ:מים אחרונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי לנטילת מים אחרונים לפני ברכת המזון]]
'''ברכת המזון''', היא מצוות עשה מהתורה.

ישנו ספק ב[[הלכה]] אם [[נשים]] מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק ממהודיה של ברכת המזון {{ציטוטון|ועל [[ברית מילה|בריתך]] שחתמת בבשרינו, ועל [[תורה|תורתך]] שלמדתנו}}, ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון.

[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], שבברכת המזון הכוונה היא לעיכובא בכל מילה ומילה, וכל מילה שלא כיון בה - כאילו לא אמר תיבה זו כלל!

== מים אחרונים ==

לפני ברכת המזון נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים <REF> היום יום ד' כסליו.}} וזהו הנקרא מים אחרונים.

הטעם על פי [[תורת הנגלה]] למים אחרונים הוא מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא מלח סדומית שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין.

ע"פ [[חסידות]] ישנו טעם פנימי יותר למים אחרונים והוא לתת ל[[קליפות]] (כוחות הטומאה) יניקה ולכן משפילים את האצבעות להורות על ההשפעה לקליפות וכן נוטלים דווקא על קצות האצבעות ואומרים קודם הנטילה את הפסוק: "זה חלק '''אדם רשע''' מאלוקים ונחלת אמרו מא-ל".

== מנהגי ברכת המזון ==

מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" (=רבותי נברך) עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.<REF> היום יום י"ד כסליו.}} 

ב[[פסקי הסדור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו של הרב [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]].
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]