עריכת הדף "מגילת אסתר"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:מגילת אסתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגילת אסתר]]

'''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור [[חג הפורים]].
המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בערב ובבוקר.

ב[[חסידות חב"ד]] נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך ה[[חסידות]].
==סיפור המגילה==
המאורעות המתוארים במגילת אסתר אירעו במהלך גלות בבל, זמן קצר לפני בניית [[בית המקדש השני]], תחת מלכותו של המלך [[אחשורוש]] שמלך בפרס ומדי ושלט על 127 מדינות{{הערה|ועל פי הסבר הגמרא, כלל שלטונו את העולם כולו.}}.
*'''פרק ראשון''' מתאר סדרת משתאות ראוותניים שערך המלך אחשורוש לשריו, שרי המדינות שבמלכותו, ולתושבי עירו - עיר הבירה [[שושן]]. במהלך המשתאות קרא למלכה, [[ושתי]], להתייצב לפניו והיא סירבה. לאור זאת, הוציאה המלך להורג והוציא פקודה לכל מדינות שלטונו בה קבע שהגברים יהיו השליטים על נשותיהם.
*'''פרק שני''' מספר על ניסיונותיו של אחשורוש למצוא מלכה חילופית, שבסיומם בוחר ב[[אסתר המלכה|אסתר]] - בת דודו של [[מרדכי היהודי]] - כמלכה. הפרק מסתיים בהצלחתה של אסתר לסכל, בעזרת מרדכי, ניסיון התנקשות בחיי המלך על ידי שני סריסיו, בגתן ותרש.
*'''פרק שלישי''' מספר על עלייתו לגדולה של השר [[המן]], שפקד על כל הציבור להשתחוות לו; וכאשר סירב מרדכי לכרוע ולהשתחוות בפניו, החליט לגזור גזירת השמדה על העם היהודי כולו - באישור המלך.
*'''פרק רביעי''' מתאר את פעולותיו של מרדכי לביטול גזירת ההשמדה הנוראית: ראשית, קריאת צום ותפילה; ושנית, קריאה לאסתר המלכה לבוא לעזרת עמה ולהכנס אל המלך לבקש את ביטול הגזירה.
*'''פרק חמישי''' מספר על כניסתה של אסתר למלך, בה היא נושאת חן לפניו, והם מסכמים על מפגש למחרת למשתה של המלך, המלכה והמן. בינתיים מחליט המן לעשות עץ בגובה חמישים אמה, ולתלות עליו את מרדכי.
*'''פרק שישי''' מספר כיצד נודדת שנתו של המלך בלילה שלפני המשתה, ואז קוראים לפניו בספר זכרונותיו בדיוק את הקטע המתאר כיצד הציל אותו מרדכי ממוות. המלך נזכר שמרדכי לא קיבל על כך גמול, ואז, כשמגיע המן לבקש מהמלך לתלות את מרדכי - מתהפך הגלגל, והמלך מצווה על המן להוביל את מרדכי על הסוס המלכותי ולקרוא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
*'''פרק שביעי''' מתאר את המשתה של המלך והמן אצל המלכה, בו מתחננת המלכה לבטל את גזירת המן כשהיא חושפת לפניו לראשונה את מוצאה היהודי. המלך מתכעס ומורה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
*'''פרק שמיני''' ממשיך ומתאר כיצד נותן המלך לאסתר ולמרדכי את בית המן, ומוציא פקודה המתירה ליהודים להתגונן ולהתנקם בכל מי שינסה להשמידם. כמו כן נוחל מרדכי כבוד גדול בחצר המלך.
*'''פרק תשיעי''' מתאר את היום המיועד להשמדת היהודים - י"ג אדר - בו "נהפוך הוא", והיהודים נוחלים ניצחון גדול בכל מושבותיהם. לאחר מכן מתואר כיצד נקבע יום המנוחה מהמלחמה, י"ד באדר, לחג ה[[פורים]] ומעשה המאורעות נכתב על ידי אסתר כ"אגרת הפורים".
*'''פרק עשירי''' חותם בקצרה בכך ששאר מאורעות מלכות אחשורוש נכתבו בספרי דברי הימים של פרס ומדי, ומתאר את גדלותו של מרדכי כמשנה למלך.

===סעודת אחשוורוש===
{{ערך מורחב|סעודת אחשוורוש}}
מגילת אסתר פותחת בתיאור '''סעודת אחשוורוש''' - סדרת משתאות שקיים המלך [[אחשוורוש]], בעיר מלכותו [[שושן הבירה]]: המשתה הראשון נערך במשך מאה ושמונים יום, לשריו ועבדיו. והמשתה השני נערך במשך שבעה ימים, לתושבי העיר שושן. במקביל למשתה השני התקיים משתה נשים על ידי המלכה [[ושתי]]. בשתי המשתאות מתארת המגילה פאר ראוותני ושפע גדול אותו הציג אחשוורוש בפני המשתתפים, על מנת להראות את כבודו וגדולתו.

ביום השביעי למשתה קרא המלך למלכה ושתי לבוא לפניו כדי להציג את יפיה בפני הנוכחים. המלכה סירבה, ובשל כך קצף עליה המלך ולאחר התייעצות עם חכמיו, החליט להדיח אותה מכס המלכה ולהרוג אותה.

==כותבה==
{{להשלים}}

==שמה==
מגילת אסתר נקבעה על שמה שהיא בעיקר התעסקה בכתיבתו ובקביעתו כמסופר בגמרא{{הערה|בבלי מגילה דף ז ע"א.}} אדות בקשתה מהחכמים "כתבוני לדורות".{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה לפורים (א).}}

==ביאורי החסידות במגילת אסתר==
===שם השם במגילה===
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי [[אור אין סוף]], שלמעלה מ[[הויה]].{{הערה|1= [[תורה אור]] דרושים על מגילת אסתר ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.}}

ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] - מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים - טוענים עיני בשר - "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת.

נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" - נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו - דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"{{הערה|1= ראה [[תורה אור]] מגן אברהם צז, א. צט, ב.}}, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"{{הערה|1= [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.}}, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] חלק ב' עמ' 166.}}.

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&pgnum=1 מגילת אסתר עם ביאורי הרבי]'''

{{פורים}}
{{תנך}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]