עריכת הדף "אסתר"

'''אסתר המלכה''' (אסתר בת אביחיל, משבט בנימין. בת דודו של [[מרדכי היהודי]]) הייתה גיבורת [[מגילת אסתר|סיפור המגילה]] ו[[נס]] [[פורים|חג הפורים]]. אסתר נישאה למלך [[אחשוורוש]] בעל כרחה לאחר שהאחרון הרג את מלכתו הקודמת, ושתי. בדורה נגזרה גזירת שמד על כל עם ישראל, ובזכות נישואיה למלך הביאה להצלת כל עם ישראל משמד וכליה.

אסתר הייתה גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל.

==שמה==
ישנם כמה דעות מה היה שמה האמיתי: אסתר, או הדסה או אסתהר. וכך מסבירה הגמרא את שמותיה השונים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
תניא, רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה – על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר{{הערה|זכריה א, ח.}} והוא עמד בין ההדסים. 

רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר – על שם שהיתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.

רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר (- ירח{{הערה|רש"י.}} או כוכב נוגה{{הערה|ילקוט שמעוני.}}).

בן עזאי אומר: אסתר לא ארוכה ולא קצרה היתה אלא בינונית, כהדסה.

רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת היתה {{כתב קטן|(כהדסה)}}, וחוט של חסד משוך עליה.
|מקור=תלמוד בבלי מסכת מגילה יג, א}}

הגמרא{{הערה|חולין קלט, ב.}} אומרת: {{ציטוטון|אסתר מן התורה מנין? "ואנכי הסתר אסתיר"}}{{הערה|וילך לא, יח.}} המהרש"א מבאר, שהסיבה שהגמרא מבררת זאת, היא מפני שיש כמה שיש להם כמה שמות, וצריך לדעת מדוע בחרו דווקא בשם זה שיהיה השם העיקרי? ובפרט כאן, שהשם של אסתר הוא שם פרסי. ועל זה עונים, שעיקר שמה הוא אסתר, מכיוון שבדורה יתקיים המקרא הזה - שאומר שהקב"ה יסתיר את פניו מבני ישראל. [[הרבי]]{{הערה|שערי מגילה עמ' צא. וראה במ"ש ה'מנות הלוי' בנוגע לשינוי שמה של אסתר לשם פרסי.}} מביא מהגמרא הנ"ל ראיה לדברי המהרש"א שזהו שם פרסי.

==מוצאה==
אסתר היתה בת אביחיל דודו של מרדכי, והייתה מצאצאי שאול המלך, והוא זכה שהיא תצא ממנו הודות לצניעותו הגדולה{{הערה|שם=יגב|מגילה יג, ב.}}.

אסתר התיתמה מילדות, וכמו שכתוב "כי אין לה אב ואם . . ובמות אביה ואמה"{{הערה|אסתר ב, ז.}}. הגמרא מסבירה, שכפל הלשונות על חסרון הוריה היה בכדי לומר ש"עיברתה - מת אביה, ילדתה - מתה אמה"{{הערה|שם=יגא|מגילה דף יג עמוד א.}}. המדרש{{הערה|איכה רבה (בובר) פרשה ה.}} מסביר כי היא בעקבות תלונת ישראל לקב"ה ש"יתומים היינו ואין אב"{{הערה|איכה ה, ג.}}, אמר להם ה': "חייכם הגואל שאני מעמיד עליכם אין לו אב ואם". 

המגילה מספרת שבעקבות פטירת הוריה, "לקחה מרדכי לו לבת". הפירוש שנלמד בפשטות הוא שהיתה זו לקיחה לאימוץ, אך הפירוש האמיתי הוא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite=  פירוש הר"י ן' נחמיאש]. האבן עזרא והמלבי"ם הבינו כפירוש הפשוט, אך הר"י דוחה פירוש זה.}}, כפי שכותבת הגמרא: {{ציטוטון|מרכאות=כן|תנא משום רבי מאיר: אל תקרי לבת אלא לבית}}. 

===העלמת מוצאה===
כאשר אסתר נלקחה על ידי פקידי המלך, מרדכי הורה לה לא לספר על מולדתה ועל עמה. הסיבה לכך היא: 
*בכדי שיחשבו שהסיבה לשתיקתה הוא הבושה שלה מכיוון שהיא באה ממשפחה בזויה או שהיא בכלל "אסופית", וכך ישלחוה. כיוון שאם היו יודעים שהיא ממשפחת שאול המלך הם היו מחזיקים בה{{הערה|רש"י ומלבי"ם.}}. 
*יש המפרשים שהסיבה היתה, בכדי שהיא תוכל למלוך, כיוון שאם יתפרסם שהיא יהודיה השרים לא יסכימו להמליכה{{הערה|שם=ריק|ר"י קרא.}}.
*אחרים אמרו כי בדרך נבואה או בחלום ידע שתבא תשועה על ידה לישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34537&st=&pgnum=16&hilite=  פירוש הר"י ן' נחמיאש].}}.
*ויש המוספים, שאם היה מתפרסם שהיא יהודיה וקרובת מרדכי, המן לא היה מתקנא במרדכי, ולא היתה גזירה, ולא היה נעשה הנס{{הערה|שם=ריק}}.
*ויש המפרשים, שמרדכי אמר לה כך, בכדי שיתאפשר לה לשמור תורה ומצוות בסתר, ולא ירגישו המשרתים, כי אם זה היה מתפרסם, יתכן שהמלך יכריחנה או יהרגנה כי בעל כרחה נתפשה{{הערה|אבן עזרא.}}.

==סיפור המגילה==

לאחר שהמלך [[אחשורוש]] הרג את המלכה ושתי בעקבות כעס ועלבון זמני, בחר באסתר להחליפה ונישא לה בעל כרחה, במצוות מרדכי לא סיפרה לאחשורוש על מוצאה ה[[יהודי]]. כאשר יועצו של המלך המן האגגי (מזרעו של עמלק) קיבל את הסכמתו של המלך להשמיד את כל היהודים, אסתר צוותה על ידי מרדכי להיכנס אל המלך לנסות ולפעול לביטול הגזירה, אך אסתר חששה להיכנס אל המלך ללא הזמנה ותאום מוקדם, דבר שיכול להביא לידי מותה. מרדכי לא התפשר והבהיר לה שכל הסיבה שה[[השגחה פרטית|השגחה]] סיבבה שדווקא היא תבחר היה כדי שבבוא הזמן תבטל את הגזירה על היהודים, ומרדכי מסיים את המסר במין איום שאם לא תעשי זאת "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך יאבדו"..., אסתר מיד הסכימה למסור את נפשה למען עם ישראל וציוותה על מרדכי ועל כל היהודים לצום למענה שלושה ימים - "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי אל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן" {{הערה|אסתר ד, טז}}, וכך נכנסה אל המלך אשר שמח לקראתה, ופעלה לביטול הגזירה ותליית המן שהיה צורר ושונא ה[[יהודים]].

==אסתר ופעולתה==

אסתר בת אביחיל שהייתה יתומה מאב ואם אומצה על ידי דודה [[מרדכי היהודי]] משבט בנימין, שהיה באותו תקופה מחשובי רבני ומנהיגי היהדות באותו התקופה ואף היה אחד מ[[אנשי כנסת הגדולה]] (שכללה 120 אנשים), מרדכי אף נישא לאסתר.

אסתר מכונה במגילה גם הדסה,

את סיפור מאורעות התקופה הנקרא [[מגילת אסתר]] כתבו מרדכי ואסתר, אסתר ביקשה מחכמי ישראל 

'''א'''' לקבוע את [[מגילת אסתר]] וסיפורה לדורות, "שלחה להם אסתר לחכמים '''קבעוני''' לדורות"{{הערה| מסכת מגילה ז,א}} 

'''ב'''' להכניס את המגילה לקטגורית ספרי הקדוש, "שלחה להם אסתר לחכמים '''כתבוני''' לדורות" שיהיה אחד מהכתובים.

[[הרבי]] מסביר שפעולת ביטול הגזירה על ידי [[מרדכי]] ואסתר מתחלק לשני ענינים, מרדכי פעל והציל את [[נפש]]ם של [[ישראל]] ב[[רוחניות]],  (להחזירם בתשובה). ואסתר פעלה במישור הגשמי והצילה את הגוף הפיזי והגשמי של ישראל שלא יהרגו אותם. 

== אסתר בחסידות ==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי "אסתר" היא מלשון "הסתרה", כמו שכתוב "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". [[נס]] פורים היה מוסתר ומלובש ב[[טבע]] בצורה שקשה להבחין כי מדובר בנס אלוקי. כלומר, ניתן להסביר את מהלך האירועים במגילה, כצירוף מקרים מופלא הניתן להסבר בדרכי [[הטבע]] ונסתר כח עליון אלוקי. אך תורת החסידות מחדשת, כי דווקא הנסים ה'מלובשים' בטבע, הם נסים נעלים יותר מהנסים הנראים בגלוי כי הם בגדר 'נס' - השוברים את הטבע.

ולכן אסתר היא בדרגת [[מלכות דאצילות]], כיוון שספירת ה[[מלכות]] {{מונחון|ד|של עולם ה}}[[אצילות]] כוללת את ה[[אורות]] הכי [[עליונים|נעלים]] (מצד היותו האחרון ב[[עולם האצילות]]) אך מצד שני מספירה זו האור יורד לעולמות התחתונים יותר; [[בריאה]], [[יצירה]], ו[[עשיה]], ומשפיע עליהם את האורות שיש בעולם האצילות בצורה [[צמצום|מצומצמת]] יותר. על-דרך נס פורים שהגילוי האלוקי שבנס הוא נעלה ביותר, ומצד שני חודר ב[[גשמיות]]-[[עולמות תחתונים|תחתונים]].

ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] בחג הפורים שנת [[תשי"ד]] נשא הרבי [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שמוכרחים לומר שאסתר היתה מבית "[[חסיד]]י" (חסיד זהו לאו דווקא אדם שמשתייך ל[[חצר חסידית|חסידות]] מסוימת או ל[[אדמו"ר]] מסוים, אלא נקבע לפי דפוס התנהגות 'חסידי'). כי לכאורה על פי ה[[הלכה]] היבשה היה אסור לאסתר ל[[מסירות נפש|מסור את נפשה]] בשביל חייו של מישהו אחר, ואם הייתה שואלת [[רב]] לא [[חסיד]]י האם עליה להסתכן בשביל להציל את חייהם של עם ישראל, הייתה נענית בשלילה! ומוסיף [[הרבי]] שה"הנהגה החסידית" הזו הגיעה אליה כי גדלה בביתו של חסיד - [[מרדכי היהודי]], שמוכרחים לומר שמרדכי היה חסיד, כי רק חסיד שמבין את מעלת אמירת '[[לחיים]]' יכול לתקן כזה [[מנהג]] של שתיית לחיים לדורות.

{{הערות שוליים}}

{{פורים}}

[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]