עריכת הדף "מרדכי היהודי"

{{בעבודה}}
'''מרדכי היהודי''' "איש ימיני" (משבט בנימין) היה מראשי הסנהדרין בדורו, והוא מגיבורי סיפורו של [[פורים|חג הפורים]], הוא היה ה"[[משה רבינו]]" שבדורו, ועורר את דורו לעמוד במסירות נפש בזמן הגזירה. לאחר שאסתר גילתה לאחשוורוש מיהו, הוא מונה להיות המשנה למלך.

==שמותיו==
השם "מרדכי" הוא שם פרסי{{הערה|שערי מגילה עמ' צא. וראה בערך [[אסתר המלכה]].}}, והמקור לשמו מן התורה הוא זה שכתוב "מר דרור"{{הערה|כי תשא ל, כג.}}, והתרגום הוא "מרי דכי" (או "מירא דכי"){{הערה|חולין קלט, ב.}}, דבר זה מראה על היותו "ראש לכל הבשמים" שהרי הפסוק אומר "ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור"{{הערה|מגילה י, ב.}}.

מרדכי נקרא גם בשם "בלשן"{{הערה|עזרא ב, ב. נחמיה ז, ז.}}, משום שהיה בסנהדרין, והיה צריך להיות בקי בשבעים לשון, והוא היה "בייל לישני ודריש" – בולל ומערבב הלשונות, ודורשן; דהיינו, שכאשר הגיעו אנשים ואמרו דברים בכמה לשונות, ידע לומר למה הם באמת מתכוונים{{הערה|שם=מנ|מנחות סה, א.}}.

שם נוסף שלו הוא "פתחיה", וכן אומרת המשנה{{הערה|משנה שקלים ה, א.}} "פתחיה על הקינין. פתחיה זה מרדכי". והוא נקרא כך משום "שפותח דברים ודורשן, ויודע בשבעים לשון"{{הערה|שם=מנ}}.

הגמרא{{הערה|מגילה טו, א.}} מנסה לזהותו גם עם הנביא "מלאכי", ושהוא נקרא כך משום שהיה משנה למלך; אך דוחה זאת משום שיש ברייתא האומרת ש"ברוך בן נריה, ושריה בן מעשיה, ודניאל, ומרדכי בלשן, וחגי, זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש", ועל פי זה הם היו שני אנשים שונים.

==מוצאו==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי:
:אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל:|מקור=אסתר ב, ה-ו}}

===יחוסו===
המגילה נותנת שלושה שמות מאבותיו של מרדכי – יאיר, שמעי וקיש. אבל יחוסו המלא של מרדכי, כפי שמופיע במדרשים הוא יותר מפורט: "'''יאיר בן שמעי''' בן בענא בן מוצא בן אלה בן מפיבשת בן יהונתן בן '''שאול בן קיש''' בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן שחריה בן עזריה בן שוקק בן מיכאל בן אלילאל בן עמיהוד בן שפטיה בן פתואל בן פיתן בן מלוך בן ירובעל בן חנניה בן זבדי בן שמריה בן זכריה בן מרימות בן חושם בן שחריה בן אצבעון בן עזריה בן גרא בן בלע בן בנימין בן יעקב".

הגמרא אומרת, שהסיבה לפירוט שמותיהם של אלו דווקא, הוא מכיוון שיש בכל אחד משמות אלו משמעות מיוחדת לפועלו של מרדכי:
{{ציטוטון|
בן '''יאיר''' – בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו.
בן '''שמעי''' - בן ששמע אל תפלתו.
בן '''קיש''' – שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו}}{{הערה|מגילה יב, ב.}}.

המגילה קוראת למרדכי בשתי שמות "איש יהודי" ו"איש ימיני", משמעותם הפשוטה של שמות אלו הוא שהיה משבט יהודה (יהודי), ומשבט בנימין (ימיני). ומכיוון שזה לא יתכן – שימנה על שני שבטים כאחת, מביאה הגמרא כמה אפשרויות לתרץ:

*{{ציטוטון|אמר רב נחמן: מרדכי מוכתר בנימוסו היה}} – מרדכי היה מתפאר בשמותיו. יש המפרשים{{הערה|תוס' רי"ד.}} שהכוונה ב"איש יהודי" היא לשם גדולה, אך הוא עצמו היה משבט בנימין. [אמנם יש האומרים, שאין זה חולק עם הדעה הבאה].
*{{ציטוטון|אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה}}.
*{{ציטוטון|ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת: אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא{{הערה|ולכאורה מספר השנים רב בין זמנו של דוד לזמנו של מרדכי - מעל 400 שנה; ולכן מסתבר לומר שחסרים שמות ביחוסו של יאיר לשמעי.}}. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי}} – שכאשר שמעי קילל את דוד, הוא הביט עליו וראה שיצא ממנו מרדכי, ולכן לא הרגו מיד; ועל כן הוא נקרא בשמו של דוד – יהודי.
*{{ציטוטון|רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה. שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, כדכתיב{{הערה|דניאל ג, יב.}} "איתי גברין יהודאין וגו' {{כתב קטן|לאלקיך (של נבוכדנצר) לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין}}"}} – דהיינו, שבשלב זה, השם "יהודי" עובר מהשתייכות שבטית של בני ישראל, לשם כללי לכל אחד אשר כופר בעבודה זרה, ו'''מודה''' בה'.

====אסתר====

===הגלות מירושלים===

==מנהיגותו==
מרדכי היהודי היה המנהיג הבולט של [[עם ישראל]] בדורו, וכפי שנאמר ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ו, ב.}} שהיה שקול "כ[[משה]] בדורו".

ב[[תורת החסידות]] ניתן דגש מיוחד על תפקידו של מרדכי כמנהיג ישראל והשפעתו על יהודי דורו. התמסרותו המיוחדת למענם מודגשת בפסוק{{הערה|אסתר ד, ז.}}: "וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] מדגיש שלאמתו של דבר גזירת ההשמדה לא איימה כל כך על מרדכי שהיה יושב בשער המלך ומקורב למלכות, ובן דודה של אסתר המלכה. אך למרות זאת, התמסרותו הגדולה לבני ישראל גרמה לו לחוש כאילו הגזירה היא מאורע שקרה לו עצמו{{הערה|שיחת פורים תשמ"ה, ועוד.}}.

כמו כן, ישנו דגש מיוחד על הרובד הפנימי של מנהיגותו, בתור [[נשיא הדור]] שתפקידו לגלות אצל העם את נקודת היהדות והחיבור עם הקדוש ברוך הוא. זהו הפירוש הפנימי בכינויו של מרדכי במגילה כ"איש יהודי", שמשמעו - השר והמושל על ענין ה"יהודי"{{הערה|כמו "איש הר הבית" שפירושו המושל של הר הבית (תמיד כז, ב וברש"י שם).}}; כיון שמרדכי היה זה שהחדיר את נקודת היהדות בכל אנשי דורו{{הערה|1=תורה אור, אור התורה, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1454&search=%D7%A6%D7%A2%22%D7%A7 ד"ה ליהודים תשי"ב] ועוד.}}.

חידוש נוסף היה אצל מרדכי, שגילוי נקודת היהדות שגילה אצל אנשי דורו לא התבטא רק ב[[מסירות נפש]] חד פעמית על עצם ענין האמונה (שזהו ענין שקשור בדרך כלל לנקודת היהדות), אלא גם בעמידה בתוקף על כך במשך שנה שלימה, על כל שינויי הזמן הנכללים בה{{הערה|ראה ד"ה בלילה ההוא תשד"מ ועוד.}}. ויותר מכך, מסירות הנפש התבטאה גם בקיום התורה והמצוות, ואפילו התקהלויות ברבים בקשר ללימוד התורה וקיום המצוות (שאלו חידושים גדולים יותר מאשר גילוי נקודת היהדות בקשר לעצם ענין האמונה). מבחינה זו, ישנה למרדכי מעלה גדולה יותר אפילו מאשר למשה רבינו בדורו{{הערה|1=ראה בכל זה באריכות ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1454&search=%D7%A6%D7%A2%22%D7%A7 ד"ה ואתה תצוה תשמ"א].}}.

{{הערות שוליים}}
{{פורים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]