עריכת הדף "קיבוץ גלויות"

'''קיבוץ גלויות''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]], שתוכנו הוא שבזמן ה[[גאולה]] ה[[יהודים]] מכל רחבי ה[[עולם]] יתקבצו ויבואו ל[[ארץ ישראל]]. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד ב[[גלות]], גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו [[גאולת מצרים]]) שלא נגאלו כולם.

== מקורות ==

ב[[תנ"ך]] מוזכר פעמים רבות תהליך הגאולה, שכל עם ישראל הפזורים בארצות הגולה, גם הנידח ביותר, יתקבצו על ידי [[הקב"ה]] ל[[ארץ ישראל]]. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:
{{ציטוט|תוכן=ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|מקור=[[דברים]] ל, ג-ד}}
גם ספרי הנביאים מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה{{הערה|[[ישעיה]] יא, יא-יב.}}:  
:{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ}}. 
גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו{{הערה|[[עמוס]] ט, יג-טו.}}:
:{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם}}.

== אופנו ==
===זמנו===
נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". וכדעה זו משמע קצת בתלמוד בבלי מסכת מגילה {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}} שמבואר שם הטעם לסדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]] ותפילת 'תקע בשופר' שתוקנה עבור קיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך'. 
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". וכסברה זו נראה בגמרא במסכת סוכה (מא, א.) הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]] מחשש שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב שם.}} גם במסכת ברכות (מט, א) מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.

הרבי מדייק את סדר לשונו של הרמב"ם בהלכות מלכים{{הערה|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל... יעמוד מלך מבית דוד..ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". וכפי הידוע ב[[כללי הרמב"ם]] שאפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, נראה בהדגשה שסדר הדברים הוא שתחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. 

למרות פסק זה של הרמב"ם העלה{{הערה|שם=קב|התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 531 הערה 36 וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}} הרבי סברה, שפסק הרמב"ם מתייחס לגאולה בדרגתה הנמוכה ביותר כפי שהיא מוכרחת שתהיה מצד היעוד, אמנם אילו יזכו יתכן שיהיה קיבוץ גלויות קודם לבנין הבית כשכל יושביה עליה - בארץ ישראל.

===מפעולותיו של מלך המשיח===
במקביל, קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. בדרשות שונות שדרשו חז"ל נראה שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח.{{הערה|ראה גם מסכת מגילה יז - הובא לעיל.}} בתלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני{{הערה|פרק ה הלכה ב.}}: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב (דברים לב) ודם ענב תשתה חמר".
לאידך, נבואות רבים{{הערה|ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.}} מיחסים את יעוד קיבוץ הגלויות למלך המשיח, וכן במדרשי חז"ל רבים,{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.}} בגמרא,{{הערה|חולין ס"ג, א.}} בזהר{{הערה|חלק ב ט, א.}} וכן הוא על פי קבלה.{{הערה|עמק המלך שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).}}

אמנם להלכה מדברי הרמב"ם שהובאו לעיל מוכח שקיבוץ גלויות תלוי במלך המשיח שמדגיש מיד בתחילת דבריו אודות יעודו של מלך המשיח "המלך המשיח עתיד לעמוד..ומקבץ נדחי ישראל" ושוב חוזר על דבריו בהלכות שלאחר מכן, ומוכח שקיבוץ גלויות יהי על ידי מלך המשיח דווקא.

===הטעם===
בדרך כלל מבואר שקודם יהיה בניין המקדש, מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה – דהיינו, שבנין בית המקדש (וירושלים) הם שלימות הז"א ועלית המלכות; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ותחיית המתים שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם דא"ח ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}.

והטעם לזה שבניין המקדש קודם, הוא{{הערה|ד"ה גדול יהיה [[תשכ"ב]] סעיף ב.}}: מפני שכאשר משתמשים במונח „גאולה" הכוונה היא ל„קיבוץ
גלויות". ומעלת הגאולה השלישית היא שתבוא לאחר בנין בית המקדש השלישי שיהיה בית מושלם ונצחי (שלא רק שבפועל לא יחרב, אלא שיהיה
נצחי בעצם), וזה (שיגאלו רק לאחר הבנין, הוא) מפני שמעלת הגאולה השלישית היא יותר נעלית מהבית השלישי (וכמו שבזהר{{הערה|שם=זהר}} כשמסדר את הדברים שיתרחשו בגאולה, אומר רק לבסוף את תחיית המתים; וזאת כיון שהיא הכי נעלית ולכן היא אחרונה).

טעם נוסף לזה, הוא{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.}} מפני מעלתן של ישראל: כי אילו קיבוצם היה קודם, היתה מעלה בבית שנבנה בזמן ש„כל יושביה עליה"; וכעת כשיקדם בנין הבית, הרי זוהי מעלה בקיבוץ גלויות. ועל פי זה, אם קיבוץ גלויות יקדם - כאשר יהיה מצב של "זכו", יש גם בזה משום מעלתם של ישראל, שאינם זקוקים לבניין המקדש על מנת להגיע ל"מקסימום" האפשרי.

בנוגע לפועל - במצב של "לא זכו", אומר הרבי{{הערה|התוועדויות תשמ"ח ח"א עמ' 491 ואילך.}}, שבכל דבר שקורה בעולם ויש בו מחלוקת, הרי
שהמסקנא בתורה היא זו הקובעת את מציאות העולם כיצד תהיה בפועל [שכמו שכשיש מחלוקת ב"מתיבתא דרקיע"{{הערה|ראה בב"מ פו, א; ר"ה כה, א.}}, ההכרעה היא כפי שפוסקים למטה בארץ], וכאן הרי הכריע הרמב"ם מה יהיה, וממילא לא יהיה באופן אחר מלבד שיקדם בנין הבית אל קיבוץ הגלויות.

וישנו אופן פשוט יותר{{הערה|שם.}}: מכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים, כיון שכל דרגה מתעלת ואחריה חברתה, וכשיקובצו הגלויות יהא עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'.

אמנם גם להאופן השני - אשר יהיה במצב של "זכו" יש מעלה{{הערה|שם=קב}}: שהרי סדר הפרקים בתהילים הוא שקודם נאמר פרק קכ"ו המדבר על "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", ורק בפרק שלאחריו (קכ"ז) נאמר "שיר המעלות לשלמה, אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו", המדבר על בניין המקדש. וכן היה גם בפועל בבניין המשכן שבמדבר, בשילה, ובמקדש הראשון והשני - שקודם נקבצו כל ישראל, ורק לאחר מכן נבנה המקדש.

== אודות היעוד ==
[[חז"ל]] אומרים{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]] פח, ב.}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] כט, א.}} למדים זאת מהפסוק{{הערה|שם=נצ|נצבים ל, ג.}} "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות. 

מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק{{הערה|ישעיה כז, יב.}} "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק{{הערה|שם=נצ}} מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו}}.

== בתורת החסידות ==

[[הרבי הרש"ב]] כותב ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת]], שלכאורה משמע מדברי [[אדמו"ר הזקן]] שקיבוץ גלויות קודם לבנין הבית, אך דוחה את הסברא הזאת ומביא מקום אחר שאדמו"ר הזקן אומר במפורש שבנין בית המקדש קודם.

באותה אגרת מוסבר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' ע' שח}}.

== התחלת קיום היעוד ==
הרבי הודיע ב[[שיחת קודש]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|שיחות: כ"ג אדר, ו[[שבת]] פרשת [[ויקהל]]. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371.}}, שכבר התחילה טעימה, מעין קיום היעוד בפועל, בנפילת מסך הברזל ויציאת יהודים רבים מ[[ברית המועצות]].
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4709 מתי בדיוק יתרחש קיבוץ הגלויות?]''' {{חב}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4690 קיבוץ גלויות - רק על ידי המשיח!]''' {{חב}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]