עריכת הדף "בלתי מוגה"

'''"בלתי מוגה"''' הכוונה היא [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] ונכתב על ידי [[ועד הנחות התמימים|המניחים]] ולא עבר [[מוגה|הגהה]] על ידי [[הרבי]]. 

בשונה מהרביים הקודמים שנהגו להעלות בעצמם את תורתם על הכתב, כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב על ידי [[מניח|"מניחים"]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן{{הערת שוליים|הרב [[יואל כהן]] מספר, שכאשר ביקש ממנו הרבי את ההנחה מהמאמר הראשון - באתי לגני הוא ניסה לבקש מהרבי שיניח את המאמר בעצמו, אך הרבי לא הסכים ובסופו של הדיון אמר לו: "איך וועל זעהן, דו טראָג אריין וואָס דו האָסט, און אויב איך וועל האָבן צייט וועל איך זיך משתדל זיין געבן בכתב" (נראה, אתה תכניס את ההנחה שלך ואם יהיה לי זמן אשתדל לתת את המאמר בכתב).}}. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות ה[[מוגה]]ות - אותם הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, במכונת כתיבה או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.

עם הזמן נוצר דור של "[[חוזר|חוזרים]]" ו"מניחים" שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד "בלתי מוגה".

על פי השמועה, בעת תחילת ההוצאה לאור של "[[תורת מנחם התוועדויות]]" בשנת [[תנש"א]] אישר הרבי להסתפק באיזכור בודד בתחילת כל [[שיחה]] או [[מאמר]] שמדובר בבלתי מוגה.

== סדרות ספרים ==
'''ספר המאמרים'' (תשי"א-תנש"א)''', הוא שם כולל לספרי מאמרי הרבי על פי סדר השנים. תשי"א-תשי"ט יצאו לאור על ידי [[ועד כתבי קודש]]. תשי"א-תשכ"ט יצאו לאור בעריכה מחודשת על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ואחר כך שולבו בסדרת תורת מנחם התוועדויות. תש"ל-תשל"ז יצאו לאור על ידי [[ועד כתבי קודש]]. תשל"ט-תשמ"ח יצאו לאור על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בסיום כל שנה. תשל"ח-תנש"א יצאו לאור מחדש על ידי [[ועד הנחות התמימים]].

'''שיחות-קודש (תש"י-תשמ"א):''' כולל את כל השיחות הבלתי-מוגהות מהשנים תש"י-תשמ"א. רוב השיחות באידיש (שיצאו לאור על ידי [[ועד הנחות התמימים]]) וחלקם בלה"ק (חלקם יצא לאור על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]]). הסדרה יצאה לאור בפעם הראשונה באופן מסודר בשנת [[תשמ"ו]] על ידי [[ועד כתבי קודש]] על ידי התמימים חיים שאול ברוק וגרשון אייכהורן. כולל 50 כרכים.

'''שיחות קודש (תשמ"ב-תשנ"ב):''' נסיון של הרה"ת לוי שי' זרחי (במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]) להוציא את השיחות הבלתי-מוגהות מהשנים תשמ"ב-תשמ"ו באידיש. יצאו רק 7 כרכים (ה' כרכים תשמ"ד, ב' כרכים תשמ"ה).

'''שיחות-קודש (תנש"א, תשנ"ב)''' כולל את ההנחות הבלתי-מוגה בלה"ק (ר"דים) שיצאו לאור על ידי [[פאקס-א-שיחה]] (בשילוב ה"תוכן קצר" שיצא לאור על ידי [[ועד הנחות התמימים]]). ע"ע יצאו לאור ד' כרכים: ב' כרכים [[תשנ"ב]] (ע"י [[ועד כתבי קודש]]). כרך ג' וד' דשנת תנש"א (ע"י [[מכון שיחות קודש בלה"ק]]).

'''התוועדויות (תשמ"ב-תשנ"ב):''' כולל את כל השיחות והמאמרים (הן המוגה והן הבלתי-מוגה) והמברקים מהשנים תשמ"ב-תשנ"ב. הספרים יצאו לאור על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] בסוף כל שנה. כולל 53 כרכים.

'''תורת-מנחם התוועדויות (תש"י-תשמ"א):''' זוהי סדרה שהתחילה בתשנ"ג ומטרתה להוציא לאור באופן מסודר וקריא את כל השיחות והמאמרים מהשנים תש"י-תשמ"א (שרובם כבר יצאו לאור בסדרת שיחות קודש), עד עתה יצאו לאור 57 כרכים (הכוללים עד סוף שנת תשכ"ט).

'''ספר השיחות (תשמ"ד, תשמ"ו):''' נסיון של [[ועד הנחות התמימים]] להוציא לאור את ההנחות הבלתי-מוגה מהתוועדויות באידיש. יצאו לאור 4 כרכים (תשד"ם כרך אחד, [[תשמ"ו]] 3 כרכים).

'''תוכן קצר (תשמ"ט-תש"נ):''' נסיון של [[ועד הנחות התמימים]] להוציא לאור את ה"תוכן קצר" מההתוועדויות. יצאו לאור ב' כרכים (תשמ"ט, וכרך א' דתש"נ).

'''שיחות-קודש (תש"י-תשנ"ב):''' פרוייקט של [[ועד שיחות קודש]] להוציא לאור את כל שיחות הרבי באידיש במתכונת מסודרת. התוכנית היתה לגמור את הסדרה עד יו"ד שבט ה'תש"ס. אבל בינתיים יצאו לאור רק 19 כרכים (10 כרכים תש"י-תשי"ט, 4 כרכים תשל"ח, 5 כרכים תשל"ט).

==ראה גם==
*[[מוגה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]