עריכת הדף "התנוצצות הגאולה"

{{עריכה|הוא אינו מסודר כלל}}
'''תורת החסידות''' הינה '''טעימה מהגאולה''', כי על ידי הלימוד בה טועמים מהתורה והמהחיים אשר יהיו בימות המשיח ובגאולה האמיתית והשלימה.

חז"ל אומרים {{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=97&format=pdf סנהדרין צז, א]}} "ששה אלפי שנים העולם קיים". ששת אלפי השנים
מכוונים ל[[ששת ימי בראשית]], כפי שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך כיום
אתמול", לגבי [[הקב"ה]] - אל"ף שנים נחשבים כיום אחד, והאלף השביעי - העולם הבא - משול ל[[שבת]], "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

שני האלפים האחרונים מתוך ששת ה"ימים" נקראים בחז"ל{{הערה|1=שם.}} "ימות המשיח", כלומר שכשם שבמעשה בראשית רק ביום השישי נברא האדם -
תכלית הבריאה, כך גם באלף השישי תהיה ביאת המשיח, וכל ייעודי התורה על ימות המשיח הוא בתוך זמן זה (בתוך ששת אלפי השנים שבהם העולם קיים).

מובא בכמה מקומות, שמתקופת האלף השישי שכנגד [[ערב שבת]], ובמיוחד במחציתו השניה (כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) - משנת ה'
אלפים ת"ק ואילך, התחיל להפציע שחר הגאולה ו[[אורו של משיח]] החל להתנוצץ בעולם. ובלשון [[האור החיים]] הקדוש{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14148&hilite=66f870c3-e573-4461-8fc8-318998ff3c5a&st=%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%99+%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94+%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA על במדבר פכ"ו]}} "ויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום". 

עם בוקרו של האלף השישי, החל משנת ה'ת"ק, החלה חומת ה[[גלות]] להיסדק, ואור ה[[גאולה]] התחיל להתנוצץ מבין החרכים, עם ישראל זכה לגילוי
הגדול של אור החסידות שנתגלה בשנת ה'תצ"ד (ששה שנים לפני חצות האלף) על ידי [[הבעש"ט|רבי ישראל בעל שם טוב]], זה שגילה כי לכל יהודי יש בתוכו [[נשמה אלוקית]] שהיא [[חלק אלוקה ממעל ממש]], ושבכל נברא בעולם נמצא הקב"ה, הבעל שם טוב חידש שכל מקרה בעולם הוא ב[[השגחה פרטית]] מאת ה' יתברך בכונה מיוחדת.

חידושים אלה הם הכנה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה השלימה]] - גילוי ה' בעולם, כאשר אז יתקיים הייעוד "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" - כל נברא יידע וירגיש את פעולת הבורא בו.

וכפי מנהג ישראל לטעום ב[[ערב שבת]] ממאכלי השבת - כך בימים הסמוכים לאלף השביעי ניתן לנו לטעום מגילוי פנימיות התורה שיתגלה לעתיד.

בשנת [[תקל"ב]] יסד [[אדמו"ר הזקן]] את [[חסידות חב"ד]], המבארת בתורתה את שיטת החסידות ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], ועל ידה חודרת החסידות באדם ונקבעת ב[[מח|מוחו]] [[לב|ובלבו]].

תורת החסידות מבארת בהרחבה את פנימיות התורה, רזיה וסודותיה, באופן שכל אחד יכול ללמוד אותם ולהבינם. גילוי תורת חסידות חב"ד היא מעין הגילוי שיהיה לעתיד לבוא, כשעסק כל העולם יהיה רק "לדעת את השם" - לדעת ולהכיר את בורא העולם, ואז - "תורה חדשה מאיתי תצא", המשיח יגלה את כל סודות התורה, "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה", והאלוקות תחדור בתוך המציאות הגשמית של העולם.

אך התנוצצות זו - התנוצצות זו היא בשני המישורים, הן התנוצצות הגאולה, והן גילוי המשיח. שבפנימיותם הם מהות אחת ותלויים זה בזה. 

הגאולה היא התגלות
פנימיות וסודות התורה - בחינת ה[[יחידה]] שבתורה, שתתגלה על ידי [[מלך המשיח]] שנשמתו היא בחינת היחידה הכללית של ישראל.

וכך אכן נאמר ב[[זוהר הקדוש]], כי בהתקרב ימי המשיח יתגלו לכולם רזי
התורה, התגלות זו היא הכנה הכרחית לגאולה, ועל ידי זה "יפקון מן גלותא
ברחמין". וכן ישנה התגלות בחינת משיח, כפי שמבאר זאת [[אדמו"ר הזקן]] "על ידי צדיקי קדושי עליון שהיו בהתחלות ת"ק לאלף השישי
כידוע".

==עניינה==

==מהותה==

==אתחלתא דגאולה==
אין לבלבל בין התנוצצות זו שמדברת על הארה מהגאולה בזמן הגלות, שניתן לנו טעימה מהאור הנפלא שהיה אז, לבין הגאולה בפועל ממש עליה אנו מדברים שתהיה דווקא לאחר שקם [[מלך מבית דוד]] שפועל את פעולותיו לגאול את ישראל, והוא זה שמתחיל את הגאולה השלימה.

==ראה גם==
*[[כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי]]

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]