עריכת הדף "מאיר גורקוב"

[[קובץ:מאיר גורקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר גורקוב]]
הרב '''מאיר גורקוב''' נולד לערך בשנת [[תרמ"ה]] {{הערה|לפי התיק שלו נולד בשנת [[תרלח ]] [[בהומיל]] אבל כנראה היה זה שקר והדרכון היה מזוייף מחמת ה[[צבא]]}} 
לאביו הרב [[שמואל דוד גורקוב]].
בתחילה למד בעיר פאצ'אפ, אך בה' ניסן [[תרס"א]] נתקבל במחלקת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' אשר בעיר [[ז'עמבין]], שם אף קיבל '[[סמיכה]]'.

==חייו==

בח' סיון [[תרס"ה]] סיים את לימודיו בישיבה, ונשא לאשה את בת דודו מרת פייגא רבקה.
לאחר חתונתו לא רצה להשתמש בתגא של תורה לעשות מזה מקור לפרנסה, ובלילות וזמנים הפנויים היה הוגה בתורה. לערך בשנת [[תרע"ד]] התיישב בעיר [[קרמנצ'וג]], עד [[תרפ"ו]]. בתחלה היה עוסק במסחר, אמנם עם עליית ה[[קומוניסטים]] לשלטון בשנת [[תרע"ח]], נפסקו לאט לאט מקורות הפרנסה, והוכרח להפסיק את המסחר.

בקיץ [[תרפ"ד]] היה ב[[פטרבורג]], ונכנס ליחידות אל [[אדמו"ר הריי"צ]], אשר הציע לו להיות '[[שד"ר]]'. ר' מאיר לא מצא עצמו ראוי לדרגה זו. ושאל אם כדאי להחליף נסיעה זו בנסיעה לטובת הישיבה ב[[קרמנצ'וג]]. הרבי לא ענה על זה תשובה ברורה, אבל כפי הנראה הסכים להצעה זו.
יותר משתי שנים ערכה גלות זה, אך הצלחה גדולה לא היתה לו בזה. ואף נשאר באין אונים מנדודים אלו. אז עבר לעיר [[חרקוב]] והתחיל להתעסק בעבודה פרטית בביתו.

==רדיפות==
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] בשם [[דוד יצחק גינזבורג]] מ[[באברויסק]] שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. גינזבורג הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] בהגיעו אל [[בית הכנסת]] פגש [[אברך]] אחד מאנש שלא הצטיין בעודף שכלו ושאל אותו איפה יש מקום ללון האברך שלא הבין עם מי יש לו עסק ראה זכות לעזור לאברך בוגר [[תומכי תמימים]] ולקחו לביתו של ר מאיר , בדרך הצליח המוסר להשיג פרטיהם של כל החסידים.וגם התארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]] . [[ח אדר]] היתה אסיפה חשאית שבאו הנוכחים לידי החלטה להקים [[ישיבה]] אחר [[פסח]] -היוזם הוא ר מאיר ...
 
במשך החורף לא ישנו בביתם בלילות [העת רצון להעצר הוא בלילה ...] כי כחודש -חודשיים לאחר ביקורו של [[המוסר]] ב[[שבת קודש]] לפני [[מנחה]] ביקרו הרשעים בביתיהם של כמה חסידים ביניהם ר מאיר . ר מאיר היה ישן בבית של ר [[ישראל יהודה לווין]] שהתחתן עם בת ר מאיר מרת [[איטה דבורה]] אולם במוצאי [[שושן פורים]] אחר [[התוועדות]] החסידים סמכו על כך שבלילה מתחיל יום חג ב[[רוסיה]] -ה-8 במרץ -יום האישה -ולכן העריכו שבמהלך החג לא יערכו מעצרים וגם קיוו כי זכות חג ה[[פורים]] יגן עליהם . אבל הרשעים פעלו דווקא ביום הזה ... כשכל התוהו ובוהו חלף התברר שהמשטרה עצרה חמשה חסידים וביניהם שלושת החסידים אצלם ביקר המוסר והרב [[צמח גורביץ]] והרב [[שמואל כצמן]]. האחרון הצליח להשתחרר בעקבות קשריו .קיים אי וודאות אם [כולם] נשלחו ל[[קייב]] או שהו ב[[חרקוב]] אבל מהמסמכים -נראה ששהו ב[[קייב]] ב[[פסח]] אכל רק [[סוכר]] וכו  .לאחר חקירות ארוכות ומתישות נגזר על ארבע חסידים תמימים וישרים להישלח לגלות , אותה הצליח לשרוד רק הרב גורקוב והרב גורביץ. 
כאמור לעיל ר מאיר רצה לעשות ישיבה לפיכך נאשם [מתוך התיק] 1) בניהול תעמולה לאומנית אנטי סובטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי [ וכן נאשם ב 2) חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני 3) גיוס כספים בקרב האוכלסייה היהודית לצרכי פעילות אנטי מהפכנית ][על פי מסמכים החסידים הופללו על ידי [[המוסר הנל]] ]

את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטיעפניאק מחוז קאראגאנדא (לא רחוק מאקמאלינסק)
אשר במדינת קאזאקסטאן . בתחלה היתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב. אבל לבסוף הגרה אליו ונשארה שם עד כלות ימי האסורים שניתן לו החופש. במשך זמן זה פרצה המלהמה הגדולה עם הגרמנים ימ"ש. העיר
חרקוב נכבשה על ידם, וכל ה'[[תמימים]]' שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]].
גם ר' מאיר המשיך לשם את דרכו - לאחר שיצא לחופשי בקיץ תשד{{הערה| [[זכרונותי]]}}. שם התמסר כולו לחינוך הנוער הרחוק מתורה ויהדות, לקרבם לתורה ומצוותיה.

==עוזב את רוסיה==

עם תום [[מלחמת העולם השניה]], עזב ר' מאיר את מדינת רוסיה.
בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה ב[[פריז]], ואחרי זה קבע דירתו ב[[לונדון]].

בט"ו בשבט [[תשט"ו]] נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית משפהת גליק, והם האחרונים היו מספקים לו את כל צרכיו.

==על התורה ועל העבודה==

מאז עד יומו האחרון (שבת חול-המועד פסח ה'[[תשל"ה]]) ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב [[שלום דובער לוין]] העיד שנמצאים אצלו חבילות חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות הש"ס, ועל סימנים רבים בשו"ע - ובפרט בשו''ע ארה"ז. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות
הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך [כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות .......כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ ... שהרב רינ''ג פיתח כשרונותיהם ...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך" ... תכונה זו נכרה בר' מאיר...] וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה.

גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה''ק.

במשך השנים ביקר במה פעמים אצל [[הרבי]]. ביקורו האחרון היה ביו"ד שבט,"הגדול" [[תש"ל]] - עשרים שנה לנשיאות הרבי, מועד סיום כתיבת '[[ספר תורה של משיח]]'. אז גם זכה ונתכבד בגלילת ס"ת של משיח - בעת סיום הכתיבה בערב ש"ק ויו"ד שבט אחר חצות.

==פטירתו==

בשנותיו האחרונות היה רגיל להתפלל בבית הכנסת שליד ביתו. ב[[שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]], [[י"ז ניסן]] [[תשל"ה]] לא בא ל[[בית הכנסת]] [[תפילה|להתפלל]] וכשבאו לביתו לבקרו, מצאוהו שוכב על מטתו ללא רוח חיים, עם ספר בידיו. בן תשעים שנה (לערך) נתבקש בישיבה של מעלה.

==זכרונותיו==
על פי בקשתו של [[הרבי]] וכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי ה[[מסירות נפש]] ב[[רוסיה]] הסובייטית על הכתב, ובשנת תש"ד, שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת תשל"ג, הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת תשל"ז, בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.

הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''{{הערה|[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 הספר באתר 'אוצר החכמה' וגם באתר היברו בוקס.]}}.לעת עתה חסר כחמש פרקים מהספר.

זכרונות אלו כוללים תקופה של שלושים שנה - [[תרע"ז]]-[[תש"ז]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[יעקב יוסף גורקוב]]
*בנו, ר' [[יצחק גורקוב]]
*חתנו, הרב [[אשר ששונקין]]
*חתנו, הרב [[ישראל יהודה לוין]]
*נכדו, הרב [[שלום בער לוין]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורקוב, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חרקוב: אישים]]