עריכת הדף "אברהם יצחק קוק"

{{דמות
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק 
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|שמאל|250px|]]
|כינוי=הרב הראשי
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]
|מקום לידה=גרייבה, לטביה
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=זוומיל, ויסק, יפו, [[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")
}} 
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]]-[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|רבה האשכנזי]] הראשון של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממייסדי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]]. היה ידיד חב"ד גדול על אף חילוקי דעות גדולים שהיו לו עם מנהיגי הציבור החרדי ובהם [[אדמו"ר הריי"צ]]. 

==תולדותיו==

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז דווינסק בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת [[האדר"ת]] שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה. בתקופה זו נוצר קשר בינו לבין גדול המקובלים האשכנזים באותה תקופה, הרב שלמה אלישיב, בעל ה"לשם" והיה תלמיד-חבר שלו.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]]. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נתקע באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בסנט גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].
===הרבנות ופעולותיו השנויה במחלוקת===
בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ ועלה ירושלימה לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. הוא אמנם התלבט האם לקבל עליו את המשרה ובסופו של דבר נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשם דיעותיו המתקדמות, ולכן הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כשההגדרה הרשמית של התפקיד הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], נלחם יחד עם הרב זוננפלד בפעולותיו המזיקות של הרב קוק בירושלים, ביניהם בחירת נשים ופעולותיו השונות להחדרת רפורמות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור רק לאחר פטירתו. 

נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], 16 שנים בדיוק לאחר שעלה להתיישב ב[[ירושלים]], והיו שדרשו על פטירתו את הפסוק "את מספר ימיך אמלא"{{הערה|שמות כג, כו.}} היות וירושלים הייתה משאת חייו. נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

==הקשר לחב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי חב"ד מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה היתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את המשפיע-החוזר הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

בי' בכסלו תר"פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב זוננפלד דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו}}.

==עם אדמו"ר הריי"צ==
{{להשלים|סיבה=חסרים פרטים מהותיים אודות ביקור הרבי הרי"צ אצלו, ועוד}}

בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}. 

בשנת [[תרפ"ט]] ביקר הריי"צ בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו ביקר גם אצל הרב קוק והודה לו על פועלו למען שחרורו. לקראת יב' תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], נפגש עם הרב קוק למרות מחאת ר' עמרם בלוי, מנהיג נטורי קרתא. זמן קצר לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו{{מקור}}.


==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע הרבי לארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].
[[קטגוריה:רבנים|קוק אברהם יצחק]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק]
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918 הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי]{{וידאו}} 
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}


{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|קוק אברהם יצחק]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]