עריכת הדף "שינים"

'''שינים''' הם עצמות קשות ביותר שב[[פה]] האדם שעל ידם הוא לועס את המאכל ומכינו לעיכול.
==בחסידות==
השינים מורות על ביטוש ה[[גבורות]] כפי שהם בשרשם, שהם ה[[מנצפ"ך]]. מכיון שהפה הוא מקור הגבורות ב[[אימא עילאה]], מקור ה[[ז' הבלים]], נמצא כי הפה מורה על הגבורות בשרשם שהם בבחינת חסדים.

בעבודת האכילה מורות השינים על ביטוש אותיות [[מ"ן]] ממנצפ"ך על ידי ל"ב השינים שבפה ששרשם מ[[ל"ב נתיבות חכמה]] המתגלות ב[[בינה]].

וכלשון [[עמק המלך]] (שער ה פרק לח): "ומאלו נבראו הל"ב שינים של אדם הישראלי דווקא, שיש להם המספר הזה, והוא סוד הרחיים ששוחקות מן לצדיקים, כי שם בהיכל אהבה הם הרחיים הנזכרים, והטחינה של דין מ"ן ממנצפ"ך שהם קשים ביותר. כי מם היא אות של מות ונון היא אות של נחש, והיא עצמה צורת [[נחש]], וממנה נבראת, כי קוצה התחתון היא סוספיתא דדהבא של ה' קוטרין נוכראין היונקים ממנה. ומיתוק הזה נעשה על ידי אינון רחימין, הם הקדושים שקיימו פסוק 'ואהבת את ה' בכל לבבך', בכח הלעיסה של האדם הישראלי, בכוונתו מעלה אותן הטיפין הנבלעים באותו מאכל, למקום הקדושה בכח נשמתו".
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]