עריכת הדף "ריח"

'''ריח''' הוא התפשטות המהות הפנימית של חפץ גשמי המורה על טיבו או להיפך. ברוחניות הריח מכוונת כנגד דרגת ה[[רוח]] שהיא התפשטות חיצוני של המוחין העליונים באופן של המשכה רוחנית לעולם הזה.

==האבות==

אמרו חז"ל: "מצוות שקיימו האבות ריחות היו", והיינו שערך המצוות שקיימו האבות היה בבחינת ריח בלבד, שענינו התפשטות מציאות-דבר בלא עצם.

והכונה בזה, שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו [[הארה]] אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר [[מתן תורה]], שיש בהן המשכת וגילוי [[עצמותו]] ית'.

ואף על פי שהם עצמם היו בבחינת מרכבה במעלתה הנעלית ביותר, ודבקים באור אין סוף ב"ה גם בכל אברי גופם - כנ"ל, מכל מקום המצוות שקיימו ב[[גשמיות]] לא היו במדריגת המצוות שלאחר מתן- תורה.

ושני פרטים בדבר:
1. עיקר מטרת עבודתם היתה להמשיך אור ולפעול ברוחניות בלבד - בנפש, "והפעולה שעשו בגשמיות היתה כעין [[כלי]] בלבד להעבודה הרוחנית", רק אמצעי למטרה, שהיא הפעולה הרוחנית בנפש.

אף על פי שבכללות, היתה מטרת עבודתם - ההכנה לקראת היעוד - "[[דירה בתחתונים]]".

2. עבודתם פעלה המשכת הארה בלבד לעולם, ולא [[עצמות]] (כדוגמת הריח שהוא התפשטות בלא עצם) - כנ"ל.

שני ענינים אלו בעבודת האבות -הגבלת מטרת העבודה לרוחניות בלבד, והגבלת ההמשכה האלקית להארה בלבד- נובעים משתי סיבות

==מוֹרַח וְדָאין==
''' הינו אחד מסימניו של מלך המשיח. 
{{ערך מורחב|ערך=מורח וודאין]]}}
פירושו הוא שמלך המשיח בזמן הגאולה ידון וישפוט את משפטיו ודיניו לא על פי עיניו או אוזניו אלא על פי הריח, "מורח ודאין"- מריח ודן. ובהעדר סימן זה אינו יכול להיות [[משיח]]. 
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:חושים]]