עריכת הדף "מוחין דגדלות ומוחין דקטנות"

אדם שיש לו '''מוחין דגדלות''', בשונה מ'''[[מוחין דקטנות]]''', הוא אדם בעל דעה רחבה, שיכול להכיל גם דעות הפוכות ממנו, היות והוא יכול לתפוס את הדברים בצורה שכלית-נייטרלית, בלי לערב את רגשותיו. בחסידות, ה'מוחין דגדלות' מורים על כח החכמה כפי שהוא בשלימות.

מוחין דקטנות הוא כמו ילד קטן, מתפעל מאד ממה שהוא נגד רצונו, ומתכעס ומתקצף ובוכה אפילו מדברים קטנים, רק שהם הפך רצונו אפילו בקצת, ומעט שנגד רצונו. וזהו מצד שהדעת אצלו בקטנות, לכן יתפשט מיד במדות ולא יוכל לשלוט בעצמו שלא יתפעל.{{הערה|1=על פי [[לקוטי תורה]] שיר השירים דף ל עמוד ב.}} 

כי המדות הגם שהם מתהווים מהשכל ונולדים ממנו, כנראה בעליל סיבת שינוי המדות באדם: כשהוא קטן - מתאוה לדברים קטנים ופחותים וכשהוא גדול אינו מתאוה להם כלל - שהוא מסיבת הארת מוחין דגדלות {{הערה|1=על פי [[לקוטי תורה]] ואתחנן דף י עמוד ב.}}.

משא"כ מוחין דגדלות - שהגדול יכול להכיל במוחו אף דבר שהוא נגד רצונו, ולא יכעס כלל. והוא מפני גדלות הדעת, לאנמשך ממנו התפעלות המדות כל כך. ויש בזה מדרגות רבות חלוקות זו למעלה מזו. וכל שהדעת רחב יותר אזי קשה לכעוס.

ובפרטיות יותר יש כמה בחינות במוחין דגדלות. ויש מוחין דגדלות דחסדים, ומוחין דגדלות דגבורות{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] שלח דף לח עמוד א-ב.}}. 


==אצל האדם==
{{ציטוט צף|[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' [[משה וילנקר]]: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים.

שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים ב[[ליאזני]] בכדי להביא את היחידת לידי ב[[עבודת השם|עבודה]] בפועל.|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז| היום יום י"ח תמוז]]}}
על פי פסק המשנה, רק מגיל עשרים ואילך יכול האדם למכור בנכסי אביו, ובחסידות מוסבר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/9/28d.htm [[לקוטי תורה]] פרשת אחרי דף כח סוף עמוד ד].}} שהסיבה לכך היא מכיון שבגיל עשרים נמשכים לאדם המוחין דגדלות.

מוחין דקטנות ומוחין דגדלות אינם קשורים לכח ההבנה של האדם, אלא לכח [[ספירת הדעת|הדעת]] שבו. אדם שיש לו מוחין דקטנות, למרות שהוא מבין היטב את השלכות מעשיו, ברגע שעושים היפך מרצונו הוא מתרגז וכועס, מכיון שהוא לא יכול להכיל דעה של מישהו הסובר הפוך ממנו. אדם שהגיע לגדלות המוחין, יכול להכיל דעות הפוכות ממנו, ואפילו יכול להכיל בתוכו שמחה ועצבות בו זמנית.
 
במקומות רבים המונח 'מוחין דגדלות' מתאר אדם שהיה לו דעה רחבה, והיה יכול להתעמק שעות ארוכות בלימוד חסידות, והיה זה 'תואר כבוד' שהיו מתארים בו רק את גדולי זקני החסידים.

אדם בעל גדלות המוחין, באפשרותו לשלוט באופן מלא על מידותיו ורצונותיו, וממילא יכול להתמסר לעבודת ה'. דבר זה קיבל משנה חשיבות בחסידות חב"ד, ששמה את הדגש העיקרי בעבודה פנימית באמצעות [[התבוננות]] ושליטה עצמית מחושבת המונהגת על ידי השכל וההבנה.

===שערות הזקן===
בשונה משערות הראש המורות על [[קטנות המוחין]], שערות הזקן מורות על גדלות המוחין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/2/7.htm מאמר שבת פרשת שלח תשט"ז].}}, ויונקים מהם את חיותם.

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות, בחינת מוחין דגדלות מורה על בחינת [[מוחין דאבא]], כלומר [[ספירת החכמה]] כפי שהיא לעצמה. בחינה זו של מוחין דגדלות נמשכת באמצעות ה[[תפילה]] בכלל{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ב|תניא פרק י"ב]].}}, ו[[הנחת תפילין]] בפרט{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/5/index.htm דרך מצוותיך מצות תפילין].}}.

בזמן - התגלה בחינת מוחין דגדלות בלילות הראשונים של חג הפסח{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] צו דף טז עמוד א.}}.

תלמיד חכם הוא בבחינת מוחין דגדלות לכך אף השיחת חולין שלו שזהו כמו 'מותרי מוחין' ימצא בהם טוב וקדושה.ולכן אמרו חז"ל: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד. {{הערה|1=[[לקוטי תורה]] תצא דף לז עמוד ב.}} 
 
התנאים והאמוראים היו בבחינת מוחין דגדלות ולכן גם יכלו לעשות נסים.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] תזריע דף כג עמוד א.}}

בעבודת ה' בכל יום: בשעת קריאת שמע ותפלה שהיא שעת מוחין דגדלות למעלה וגם למטה היא שעת הכושר לכל אדם שאז מקשר חב"ד שלו לה' להעמיק דעתו בגדולת אין סוף ברוך הוא ולעורר את האהבה כרשפי אש בחלל הימני שבלבו לדבקה בו בקיום התורה ומצותיה. {{הערה|1=[[תניא]] פרק יב}} 

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]