עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק מ"ה"

{{תניא}}
'''פרק מ"ה''' שבספר התניא מבאר דרך כיצד יתעורר האדם לעסוק בתורה ובמצוות לשמן.
==מבוא לפרק==
ה[[נשמה]] שהיא חלק אלוה ממעל, ירדה ל[[עולם הזה]] ממקום כבודה להתלבש ב[[גוף]] עכור ומגושם, שנתגשם כתוצאה מ[[משכא דחויא]], שהוא טומאת הנחש שנמשכה על [[גוף]] האדם על ידי הטומאה שהטיל ה[[נחש]] בחוה. כתוצאה מכך שרויה ה[[נשמה]] במאסר כביכול, וה[[גוף]] מושך אותה לעשות מעשים שאינם טובים ונגד רצון ה', המגשמים ומאפילין אותה, ומושכים אותה ממקור החיים ברוך הוא למקום הטומאה. בנוסף לכך, גם אור השם שממנו נשתלשלה הנשמה, שהיא חלק אלוה ממעל ממש, שרוי במאסר זה, והרי זה בבחינת "מלך אסור ברהטים".
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=מה|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ה}}}}

==סיכום הפרק==
כאשר האדם יעורר [[רחמים]] לפני ה' על נפשו, ויתבונן במאסר הרוחני שבו היא שרויה, הוא יתעורר לעבודת השם ולעסוק בתורה ובמצוות לשמן.
==צילום הפרק==

==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ד|פרק מ"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ו|פרק מ"ו]]}}

[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]