עריכת הדף "רחום"

{{יג מידות הרחמים|}}
'''רחום''' הוא התיקון השני מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] ד[[אריך אנפין]].

==ענינו==
תיקון זה להיותו מהתיקונים הראשונים מוזכר בריבוי מקומות בנגלה וחסידות. כך למשל בדברי חז"ל אנו מוצאים "הדבק במדותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום...", וכן בתחילת [[עץ חיים]] מוזכרת מידה זו כטעם לבריאת העולם (למרות שאין טעם ברצון, הרי לאחר הרצון יש טעם וגדר לבריאה שהוא שורשו).

מידה זו היא כבר חלק מהצמצומים, כי מצד עצמותו הרי לא שייך בחי' מדות רחום וחנון, אלא א"כ שייך בחי' עולם ובריות שתפול עליהם מדת הרחמים. וכמ"ש באוצרות חיים בתחלתו "כי אם אין בעולם מי שיקבל רחמים ממנו איך יקרא רחום". 

וזהו זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, שהמדות אלו הם בגדר עלמין, וא"כ לגבי מהותו ועצמותו ית' שאינו בגדר עלמין כלל. וגם עכשיו אפילו שנתהוו העולמות מ"מ כולא קמיה כלא חשיב, דהיינו שבאמת הוא לבדו הוא כמו קודם שנברא העולם וכל הנבראים בטלים במציאות כביטול זיו השמש כשהוא תוך גוף השמש{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/24/93a&search=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9D לקוטי תורה מסעי צד, ג (סוף העמוד)]}}.

החילוק בין מידה זו כפי שמאירה בימות השנה יחד עם שאר המידות להארתה בחודש אלול, שבשאר ימות השנה הארתה היא רחום וכו' על חיי הגוף בלבד, אבל באלול הארתה היא לעורר את האדם לתשובה ולהשיבו למקורו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/33c&search=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9D ליקוטי תורה פרשת ראה]}}.
==ראה עוד==
*[[רחמים]]
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]