עריכת הדף "מזון"

[[קובץ:מזונות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מזונות]]
'''מזון''' הוא התואר למיני אוכלים, המזינים את [[גוף]] האדם. אוכל שאינו 'מזין' את הגוף, אינו נקרא מזון.

המזון נכנס לגוף ונהפך ל[[דם]] ובשר מגוף האדם. מסיבה זו חשובה שמירת ה[[כשרות]], כיוון שהמזון הנכנס לגוף נהפך לחלק ממנו, ו[[משפיע]] על הנפש.

==מזון גשמי==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.

==מזון רוחני==
בשונה ממזון ה[[גוף]] הגשמי, לו נדרש מזון גשמי, מזון [[נפש]] האדם היא ה[[תורה]]. מזון זה מקבלת הנפש על ידי שהיהודי לומד תורה, והיות ש[[שכל]]ו מבין את התורה, נמצא שהתורה בתוך שכלו. היינו, היהודי מתאחד עם התורה המאוחדת עם נותן התורה - [[הקב"ה]]. [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]] שיחוד זה, בין היהודי לומד התורה, לנותן התורה - הקב"ה, {{ציטוטון|הוא יחוד נפלא שאין יחוד כמהו ולא נמצא כערכו כלל בגשמיות}}.

ובמלים של [[אדמו"ר הזקן]] בתניא:
{{ציטוט|תוכן=הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו. והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו.
והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של [[הקב"ה]] שעלה ברצונו '''..''' הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים, הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו - רצונו וחכמתו של הקב"ה, דלית [[מחשבה]] תפיסא ביה. ולא ברצונו וחכמתו <small>(עצמם)</small>, כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו. וגם שכלו מלובש בהם, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה.
כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים, נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים [[אין סוף ברוך הוא]] המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה, וזהו שכתוב ותורתך בתוך מעי.|מקור=תניא פרק ה'|מרכאות=כן}}

[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]