עריכת הדף "יוסף קארו"

{{לעריכה}}
רבי '''יוסף קארו''' המכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים ה'רמ"ח - ה'של"ה, היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל. ידוע בעיקר בשל ספרו "שולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות. 

== תולדותיו ==
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו, גורש יחד עם יהודי ספרד בשנת ה'רנ"ב ועבר עם הוריו לפורטוגל משם גורשו גם עם יהודי פרטוגל לאחר ארבע שנים. אחר כך הגיע למצרים והתחבר שם עם [[רבי יעקב בירב]] ולמדו ביחד.לאחר זמן קצר נפטר אביו רבי אפרים, המצב בביתו היה קשה ונאלץ לעבור לתורכיה לגור אצל דודו רבי יצחק, שנפטר לאחר זמן.לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן, לאחר זמן התחתן עם אשה שנייה שהייתה בתו של רבי יצחק סבע.

זכה שמגיד מהשמים ילמדו תורה.

חיבר את הספר הבית יוסף ואז עלה לארץ הקודש על פי הוראת המגיד והתיישב בעיר הקודש צפת.
[[תמונה:שו''ע.jpg|left|thumb|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של [[הרמ"ק]] בנגלה ותלמידו של [[הרמ"ק]] בקבלה.

נפטר בצפת ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע.

=== עם [[האר"י הקדוש]] ===
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של מרן הבית יוסף.

רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים העידו לו(למרן ה"בית יוסף") את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת הרמ"ק, רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד האריז"ל בא ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].

== חב"ד וההקפדה על שולחן ערוך ==
בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!}}

{{ציטוטון|ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, [[צדיק גמור]] ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!}}{{הערה|משיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז. נדפס בסדרת 'התוועדויות' [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 489.}}.

בפעם אחרת, כתב הרבי במענה לאחד המכתבים: {{ציטוטון|מובן שאין כל הסכמה בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך השולחן ערוך, ומה שייך בזה הסכמה... מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו'... שאין לזה כל יסוד, וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה, שכיוון שיש בזה פסק דין בשולחן ערוך - אין לשנות חס ושלום!}}{{הערה|מכתב מתאריך כ"ד אדר תשמ"ג. נדפס במקדש מלך חלק א' עמוד 60.}}.
 
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"{{מקור}}! 

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: יוסף,קארו}}
[[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:פוסקים]]