עריכת הדף "שמעון בן עזאי"

'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.

רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב|קנח:ב]], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]].

הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערת שוליים|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערת שוליים|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}.
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]]