עריכת הדף "הלל מפאריטש"

[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]
רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ''', [[תקנ"ה]] - [[י"א אב]] [[תרכ"ד]], מכונה גם: '''הלל פאריטשער''') היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].

==צעירותו==
נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.

מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין", ר' הלל התחתן לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן נודע בכינויו '[[חול המועד]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].

== מתקרב ל[[אדמו"ר הזקן]] ==
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו"ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. 

את [[אדמו"ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו <ref>[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב</ref>.

משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו"ר האמצעי]] ועם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו"ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. 
הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב"ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של [[אדמו"ר האמצעי]] והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.

== עם [[אדמו"ר האמצעי]] ==

3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] [[תקע"א]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו.

משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.

התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד. 

[[אדמו"ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".

== עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==

רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.

נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר"י]] הקדוש "[[אזמר בשבחין (ניגון)|אזמר בשבחין]]". 

רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. 

פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמא נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.

נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמא לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.

בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ"נ]] לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.

על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!

אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.

==עם רבי אייזק מהומיל==
מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר הרבי הריי"ץ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו היתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.

==[[הסתלקות]]ו==
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב]] [[תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון

ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]].
==מתלמידיו==
* הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם.
* הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]]

==ספריו==
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תרל"ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]].
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].
*'''מאמרי השתטחות'''.
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.
*'''רמ"ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג"א, כפי ששמע מפי קודשו.

==ניגוניו==
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים [[ניגונים]] חסידיים בהרגש הלב.
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}

== קישורים חיצוניים ==
* ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב"ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}
* נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב"ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]]
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}
*לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע"ו

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]