עריכת הדף "חובת הלבבות"

[[קובץ:חובת הלבבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר במהדורת ויניציאה ה'ש"ח]]
הספר '''חובת הלבבות''' הינו ספר יסודי בעניני [[אמונה]], [[בטחון]] ו[[עבודת השם]], נכתב בערבית על ידי רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, ותורגם כמה פעמים ל[[לשון הקודש]]. (התרגום הנפוץ הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון).

==מבנה הספר ומטרתו==
בספר הקדמה ו-10 שערים, והם:

הקדמה, 
שער היחוד - בנושאי אמונה
שער הבחינה - על  החובה להתבונן במעשה ה'
שער עבודת האלוקים
שער הביטחון
שער יחוד המעשה
שער הכניעה
שער התשובה
שער חשבון הנפש
שער הפרישות
שער אהבת ה'

===סוג הספר==
מכיון שבהקדמתו כותב המחבר:

 "ומפני שהיה ספרי זה מן החכמה האלוהית, נשמרתי בו מן הראיות שהן הולכות על דרך חכמת הדבור וחכמת השימוש אלא בשער הראשון ממנו, כי אפשר שידחקנו הצורך אליהן מפני דקות מחקרנו בו. ושמתי רוב ראיותי עליו מן הדברים המושכלים, וקרבתים בדמיונים הקרובים, אשר אין בהם ספק" 
- זאת אומרת שהמחבר בנה בשכלו ראיות מושכלות ומשלים הקרובים לשכל ומתקבלים על הדעת.

ואם כן , יש לסווג כנראה, את 9 השערים העוסקים בעניני מוסר כספר מסוג: "ספרי היראה הבנויים על פי שכל אנושי" - כפי שמוזכר ב[[הקדמת התניא]] לאדמור הזקן.


==לימוד הספר==
=== שער היחוד ===

הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=157&hilite=2db89165-0822-4b6f-910d-8c0af1a59104 אגרות קודש חלק ז' [[תשי"ג]] עמ' קמא].}} לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו{{הערת שוליים|אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי [[תשי"ז]] (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)}}. [[החת"ם סופר]] כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבות{{הערת שוליים|צוואתו הג'}}, וכן הורו עוד מגדולי ישראל, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור האמונה אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה{{הערת שוליים|ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר [[שערי אמונה]] מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר [[ספר החקירה]].}}.

כך גם כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}}.

=== שער הבטחון ===

ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון ש[[הקב"ה]] מגן ושומר על כל אחד ב[[השגחה פרטית]], וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=בנוסף הורה הרבי לשמור על קביעות אמירת מזמורי [[תהילים]] לאחר ה[[תפילה]] כפי הסדר החודשי, וכן להפריש מספר פרוטות ל[[צדקה]] לפני התפילה.}}. 

לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת ה[[בעל שם טוב]], וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק ט"ו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&hilite=a011532d-adf6-4272-8193-676418406fb5&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' רצה].}}.

=== שער הכניעה ===
מסופר, כי פעם עמד ה[[מהרי"ן]] בחדר שלפני חדר ה[[יחידות]] של הרבי [[הצמח צדק]] והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל [[תפילה|להתפלל]] געה ב[[בכיה]]. אמרו ה[[חסידים]] זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצה{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר ספורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.

== בהירות הספר ==
הספר ידוע בבהירותו המיוחדת [אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את [[אדמו"ר הרש"ב]], כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 160. מובא בספר השיחות תנש"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=&pgnum=133&hilite= עמ' 118, הערה 25.].  וזאת בנוסף על הגדרת הרבי הרש"ב כ"רמב"ם של תורת החסידות"}}.

==מהדורות וציטוטים==
במהדורה הנפוצה היום מצוי הפרוש "לב טוב" - המסביר במילים פשוטות את שפתו הקשה של בעל חובת הלבבות.

===ציטוטי רבותינו נשיאנו מהספר===
אדמו"ר הצמח צדק ב[[ספר החקירה]] מצטט את דעת חובת הלבבות ש[[אריסטו]] טעה כאשר אמר שצבא השמיים עשויים מיסוד חמישי, ומביא לכך מקורות מחז"ל.

הרבי מה"מ, מצטט רבות את חובת הלבבות בהסברת גדר חובת ה[[בטחון]] - שדורש: "מנוחת נפש הבוטח". ומסביר כיצד ניתן להגיע לדרגה זו.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14382&pgnum=1 הספר באתר היברו בוקס] {{הב}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hovot/shaar-2.htm להורדת הספר במהדורת [[אינטרנט]] באתר דעת]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]