עריכת הדף "אסדר לסעודתא"

'''אסדר לסעודתא''' הוא פיוט שחיבר ה[[אריז"ל]] לסעודת יום השבת.

==מילות הפיוט==

האריז"ל, רבי [[יצחק לוריא]], חתם את שמו בראשי פסקאות הפיוט:
:{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן='''אֲ'''סַדֵּר לִסְעוּדָתָא. בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא. וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:

'''נְ'''הוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ. בְּקִידוּשָׁא רַבָּא. וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא:

'''יְ'''שַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ. וְנֶחֱזֵי בִיקָרֵהּ. וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ. דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:

'''יְ'''גַלֵּי לָן טַעֲמֵי. דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי. דְּאִינוּן אָת בִּשְׁמֵהּ. כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:

'''צְ'''רוֹרָא דִלְעֵילָא. דְּבֵהּ חַיֵּי כֹלָּא. וְיִתְרַבֵּי חֵילָא. וְתִיסַק עַד רֵישָׁא:

'''חֲ'''דוּ חַצְדֵּי [נ"א: מְחַצְדֵּי] חַקְלָא. בְּדִבּוּר וּבְקָלָא. וּמַלְלוּ מִלָּה. מְתִיקָא כְּדוּבְשָׁא:

'''קֳ'''דָם רִבּוֹן עָלְמִין. בְּמִלִּין סְתִימִין. תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין. וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:

'''לְ'''עַטֵּר פְּתוֹרָא. בְּרָזָא יַקִּירָא. עֲמִיקָא וּטְמִירָא. וְלָאו מִילְּתָא אַוְשָׁא:

'''וְ'''אִלֵּין מִלַּיָּא. יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא. וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא. הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:

'''רְ'''בוּ יַתִּיר יַסְגֵּי. לְעֵילָא מִן דַּרְגֵּהּ. וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ. דַּהֲוַת פְּרִישָׁא:

'''תרגום'''

אערוך הסעודה בבוקר השבת, ואזמין בה עכשיו את העתיק הקדוש. 

אורו ישרה בה, בקידוש הגדול, ומהיין הטוב שבו תשמח הנפש. 

ישלח לנו יופיו, ונראה ביקרו, ויראה לנו סודו, הנאמר בלחישה. 

יגלה לנו הטעמים, שבשתים עשרה חלות, שהינם אות בשמו, כפולה וקלושה. 

צרור של מעלה, שבו חיי הכל, ויתרבה הכוח, ותעלה עד הראש. 

שמחו קוצרי [[שדה]], בדיבור ובקול, והגידו מלה מתוקה כדבש. 

לפני רבון עולמים, במילים סתומות, תגלו דברים, ותאמרו חידושים. 

לעטר השולחן בסוד יקר, עמוק וטמון, ולא דבר מפורסם. 

ואלה הדברים יהיו לרקיעים, ושם מי שורה? הלא השמש ההוא. 

ירבה עוד ויוסיף למעלה מדרגתו, ויקח בת זוגו, שהיתה פרושה.}}

==סביב הניגון==
אף שאצל חסידי חב"ד לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים שאדמו"ר הזקן הכניס בסידור.

יחד עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות{{מקור}}.

אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}.

==ניגונים==
לניגון זה ישנה מנגינה שהיתה מקובלת בין חסידי חב"ד בעבר, ניגון זה הוא ניגון מ"ט ב[[ספר הניגונים]].

ב[[התוועדות]] י"ד [[תמוז]] בשנת [[תשט"ז]] לימד [[הרבי]] ניגון על פיוט זה. ניגון זה הוא ניגון קפ"ט ב[[ספר הניגונים]].

==קישורים חיצונים==
===הניגון הישן===
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/049.rm&gif=049 לשמיעת ניגון זה מפי ר' דוד הורביץ]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=468 לשמיעת ניגון זה בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
===הניגון של הרבי===
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=685 לשמיעת הניגון]
{{שבת}}

{{ניגוני רבו"נ}}

[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]