עריכת הדף "שבת מברכים"

{{בעריכה}} [[תמונה:נרות שבת.jpg|left|thumb|200px]]
'''שבת מברכים''' הוא כינויה של ה[[שבת]] שלפני כל [[ראש חודש]]. השבת נקראת "מברכים", משום שבשבת זו קודם [[תפילת מוסף]] [[בני ישראל]] [[ברכה|מברכים]] את החודש הבא בברכה מיוחדת שנתקנה על ידי חכמים{{הערה|ב[[סידור תהילת השם]] התפילה מודפסת במקום אמירתו, אחרי יקום פורקן}}.

יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי ([[ראש השנה]]), שבה עם ישראל לא מברכים את החודש, אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו [[ברכה|מברכו]], וזה נותן את הכוח לעם ישראל לברך את שאר חודשי השנה{{הערה|היום יום כ"ה אלול.}}.

==הכח לעבודת החודש==
את החודש יברכו תמיד בחודש שלפניו, גם כשראש חודש חל בשבת אין מברכים את החודש בשבת עצמה, אלא שבת קודם.

[[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=86 [[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב עמוד 73].}} מחדש שהסיבה [[פנימיות (בחסידות)|הפנימית]] לכך, היא כדי לומר לנו {{ציטוטון|שה[[ברכה]] ונתינת כח}} לעבודת החודש היא מהחודש הקודם לו. 

==מנהגי שבת מברכים==
בקשר עם שבת מברכים ישנם כמה הוראות ומנהגי [[חסיד|חסידים]]. 

מהם שתי תקנות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]: 

1. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה{{הערה|[[לוח היום יום]] כ"ו [[כסלו]].}}. 

2. יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] ל{{ה|רבי}} להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת).

===פרטי תקנת אמירת ה[[תהלים]]===

1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני [[תפילת שחרית]] (ולימוד [[חסידות]]). 

2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור וב[[בית הכנסת]]. 

3) אחר התהילים יאמרו [[קדיש]] יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו [[קדיש]] אחר כל ספר מהתהילים. 

4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 

5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהילים. 

6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[תהילים]] עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.

===סיבות התקנה===

שבת מברכים הוא יום כללי ה[[משפיע]] [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהילים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש. 

לכן בשבת מברכים אומרים [[תהילים]] לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת [[תהילים]] מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה. 

מדוע לא היתה התקנה לומר [[תהילים]] בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ו[[משפיע]] עליהם כמו שראש מנהיג ו[[משפיע]] על כל הגוף? 

ראשית - אמירת [[תהילים]] בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.
שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו"כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו". 

כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים: 

1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש.

2) היות שיום [[ראש חודש]] הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש. 

לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה [[משפיע]] ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.

== לקריאה נוספת == 
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2599 'שבת מברכים' מקסימלית] - כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת ישראל יהודה (קישור שבור).
* {{קישור חבד אינפו|85354|היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת [[תהילים]] בשבת מברכין||{{תע|12/22/2014}}}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3368614 4 דברים שלא ידעתם על שבת מברכים]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} אתר בית חב"ד
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]