עריכת הדף "הרבי בילדותו וצעירותו"

{{תולדות הרבי}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
'''[[הרבי]]''' נולד ביום [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ואמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בתקופת '''[[ילד]]ותו וצעירותו''' התגורר בערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]] ועסק בלימוד ה[[תורה]], בעיקר באופן עצמאי. בשנת [[תרפ"ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], ומאז שהה במחיצתו לעיתים תכופות והתעסק יחד איתו בעסקנות הכלל, כשלאחר [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יציאתם מרוסיה]] הפך הרבי לחתנו כאשר [[חתונת אדמו"ר שליט"א|התחתן]] עם ביתו, [[הרבנית חיה מושקא]].

==הולדתו==
[[הרבי]] נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א [[ניסן]] פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

==ברית המילה==
{{ערך מורחב|ברית אדמו"ר שליט"א}}
[[ברית מילה|ברית המילה]] של [[הרבי]] התקיימה ביום [[ו']] ערב [[שבת קודש]] [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ח בניסן]] [[תרס"ב]], בעיר הולדתו [[ניקולייב]].

===האירוע===
הברית והסעודה התקיימו בבית סבו של הרבי ורב של העיר, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], ויהודים רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. ככל הנראה השתתף שם גם רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו השני של הרבי. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון, כאשר אביו של הרבי מקשר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

חסידים סיפרו שבאירוע השתתף גם ה[[שוחט]] הרב [[אשר גרוסמן]], שעקב ה[[חומרות והידורים בפסח|חומרות הנהוגות בחסידות חב"ד]] ב[[חג הפסח]] לא טעם מאומה בסעודה. סב הרבי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שבביתו התקיימה הסעודה, פנה אליו בתרעומת מעושה ואמר לו: "מגיעה לך נזיפה, על כך שאינך אוכל בבית ה[[מרא דאתרא]]! אך אינני יכול לנזוף בך, שכן הצלת את חיי"{{הערה|1=כוונתו היתה למאורע שהתרחש כמה שנים קודם לכן, כאשר הרב ינובסקי חלה במחלה סופנית והתאשפז בבידוד, ולא היו נראים סיכויים להחלמתו - וידידו הרב אשר הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים (מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.

====ציון התאריך====
בשנת [[תנש"א]] ציין הרבי את תחילת שנת התשעים לברית, ב[[הגהה|הגהת]] [[מאמר]] [[ד"ה]] "אשרי תבחר ותקרב" [[תשט"ז]], המבאר את הפסוקים הנאמרים בתחילת [[ברית מילה]] ושייכותם לתוכן הברית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגירסת טקסט].}}.

==ילדותו==
בשנותיו הראשונות התגורר הרבי עם הוריו ב[[ניקולייב]], ולמד ב'[[חדר]]' המקומי. בשנים מאוחרות סיפר הרבי כמה אפיזודות הזכורות לו מחיי אותו 'חדר'.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]), ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום. שם למד הרבי ב'חדר' המקומי, אצל הרב [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|עד סוף ימיו כיבד הרבי בכבוד גדול את הרב וילנקין, למרות היותו חסידו, בגלל שהיה ה'מלמד' שלו.}}.

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

===בר מצוה===
בשנת [[תרע"ה]], ביום שישי - י"א ב[[ניסן]] נחגגה ה[[בר מצוה]] של הרבי בדנייפרופטרובסק.
{{פסקה חסרה}}

==בחרותו==
בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. 

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]].

ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

==היציאה מרוסיה==
ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חותנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39251 רישום לידתו של הרבי בפנקס הקהילה היהודית בניקולייב]

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]