עריכת הדף "כיפה"

'''כיפה''' היא פיסת [[בד]] או סריג, לרוב דקה ועגולה, שחובשים על ראשם [[יהודים]] כסימן ל[[יראת שמים]].

==מקור המנהג==
מבחינת ההלכה ישנן שתי רמות חיוב לחבישת הכיפה: 
#בעת כניסה לבית כנסת או בעת אזכרת [[שם השם|שם שמיים]] (כגון באמירת [[ברכה]]), בהם חבישת הכיפה היא חיוב [[דרבנן]] קדום המוזכר לראשונה ב[[מסכת סופרים]]{{הערה|יד, טו}} ונפסק להלכה על ידי [[רבנו ירוחם]], ולאחר מכן גם ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח, צא, ג}}.
#חבישת הכיפה במהלך היום כולו, כ[[חסיד (הלכה)|מנהג חסידות]] המעורר ל[[יראת שמים]], ובמשך הזמן התפשט המנהג בכל הקהל, עד שנקבע בהלכה כאיסור ללכת 4 אמות ללא כיסוי ראש{{הערה|אורח חיים ב,ו}}.

===הופעת המנהג במקורות===
כיסוי הראש היה פריט לבוש נפוץ בעבר. ה[[כהנים]] היו מצוּוים לעבוד ב[[בית המקדש]] כשמגבעת לראשם. ככלל, לא הייתה חובה לכיסוי הראש. כך למשל בעת הטלת גורלות בבית המקדש היה נהוג להסיר את מצנפתו של מי שמתחילים בו את מניין הגורל. בשלהי [[תקופת בית שני]] ובתקופת ה[[משנה]], היו ה[[מטפחת|סוּדָר]], הכובע או ה[[טלית]] פריטי לבוש מצוי והם מוזכרים כחלק משמונה עשר פריטי הלבוש ב[[ברייתא]] ב[[מסכת שבת]].

מקורות ראשונים המייחסים משמעות דתית לכיסוי הראש במהלך היומיום מובאים ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת שבת]]. תחילה מוזכר שעל [[דיין|דיינים]] לשבת בכיסוי הראש, וכן ישנה [[ברייתא]] האומרת שעל המבקר את החולה להתעטף (בראשו), כשבשניהם מבאר [[רש"י]] שהסיבה היא מפני מורא ה[[שכינה]]. המקור המפורסם יותר הוא לגבי ה[[אמורא]] [[רב נחמן בר יצחק]], שלפי המסופר שם (דף קנו ב), בילדותו ניבאו עליו ה"כלדאים" (חוזים בכוכבים) שיגדל כ[[גנב]], בעקבות זאת ציוותה עליו אמו שיכסה תדיר את ראשו ליראת שמים ושיבקש רחמים שלא יגדל כגנב. ואכן, מסופר כי כשאירע לו מקרה שנשמט סודרו מראשו הוא מיד התאווה לגנוב.

מקור נוסף מובא אף הוא באותה המסכת: {{ציטוטון|אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]]: תיתי לי דלא סגינא (תבוא לי טובה על שלא הלכתי) ארבע אמות בגילוי הראש.|[[s:שבת קיח ב|מסכת שבת קיח, ב]]}} אמרה זו מופיעה במקום אחר בליווי הנימוק: {{ציטוטון|רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.|[[s:קידושין לא א|דף לא א]]}} אמרות אלו מובאות כמקור ל[[פסיקת הלכה|פסיקתו]] של ר' [[יוסף קארו]]: {{ציטוטון|ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש|[[שולחן ערוך]], אורח חיים ב,ו}}; אולם ברור שהתופעה חלחלה בצורה כזו או אחרת בקרב העם מאות שנים רבות קודם לכן. 

===פסיקת ההלכה===
מפסיקת הפוסקים הראשונים ניתן להסיק כי חבישת כיפה לא הייתה רווחת באותה עת מחוץ לבית הכנסת. נהוג להניח כי חבישת כיפה כמעשה של יום יום, במהלך כל היום אצל [[אשכנזים]] החלה רק אחרי פרסומו של [[שולחן ערוך]] אצל הקראים למשל לא נהוג ללכת עם כיפה מחוץ לבית הכנסת.

ה[[מהרש"ל]], שחי ופעל בזמנו של [[הבית יוסף]], סבור כי אין כל בסיס הלכתי לחבישת כיסוי ראש לגבר; בתשובה לשאלה על המנהג לכסות את הראש בשעת עשיית דבר קדושה, ענה מהרש"ל: {{ציטוטון|אין אני יודע איסור לברך בלא כיסוי}}. הוא סבור כי רב הונא פעל מתוך [[מידת חסידות]], שאינה מחייבת את כלל הציבור. הוא אף מצר על מנהגי הציבור בימיו שמחמירים בזוטות ומקילים בחמורות: {{ציטוטון|משמע דווקא בקומה זקופה הוא איסור, אבל בגילוי הראש אין בו איסור, אלא שרב הונא החמיר על עצמו מכוח מידת חסידות; ועכשיו הוא להפך - בקומה זקופה אינם נזהרים, ואדרבה הגאים והעשירים הולכים נטויי גרון, ובגילוי הראש נזהרים לא מחמת חסידות, אלא סוברים דת יהודית הוא.|שו"ת מהרש"ל סימן עב}} מסקנתו היא, שרק כאשר אדם עוסק בדבר קדושה (כמו תפילה), עליו לכסות ראשו (ואף זאת ממידת חסידות), אך אין חובה לכסות הראש במצבים אחרים.

הגאון מווילנה, [[הגר"א]], פסק כי כיסוי ראש הוא רק ממידת הקדושים העוסקים בעבודת ה'{{הערה|1=באור הגר"א לשלחן ערוך, אורח חיים, סימן ח, ב.}}. [[פוסק הלכה|פוסק ההלכה]] רבי [[יוסף קאפח]] אמר בתשובה לשאלה, שאין כל בסיס [[הלכה|הלכתי]] לחבישת כיסוי ראש, אלא שחבישת כיסוי ראש ראויה ומכבדת את האדם. אך עם זאת מאחר שבימינו נשתרש הדבר וחבישת כיסוי ראש התקבלה כסימן ליראת שמיים ומנהג שלמי אמוני ישראל ישנה חובה לחבוש כיפה (שו"ת הריב"ד עמ' סא-סב). גם [[יהודי גרמניה]] (עד עלייתם ארצה) לא נהגו לחבוש כיפה שלא בזמן עיסוק בדברי קדושה.

יש מהפוסקים שקבעו כי יהודי שמתהלך ללא כיפה לראשו עובר על האיסור של {{ציטוטון|1=בחוקותיהם לא תלכו}}, מכיוון שכיום דרך היהודים לחבוש כיפה לראשם ואילו הגויים הולכים בגילוי הראש. פוסקים אחרים חידשו שמכיוון שכיום המנהג הוא ללכת עם כיפה, נחשב המקום המכוסה בכיפה כחלק מהמקומות המכוסים שאסור לגלות אותם (גם אצל גברים) מפני [[צניעות (יהדות)|צניעות]]{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] סימן ד'.}}. יחד עם זאת, פוסקים שונים פסקו כי מאחר שאין חיוב הלכתי חד-משמעי בנושא, מותר ליהודי ללכת בגילוי ראש כאשר כיסויו עלול להביא אותו לסכנה. בנוסף, נקבע כי בעיסוקים בהם חבישת כיפה עלולה לסכן את האדם יהא האדם פטור מחבישתהּ. אולם למרות זאת, הואיל והכיפה נתפסת כיום כבסיס ליראתו של האדם, נהוג בקרב ה[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] להציג גם דמויות קדומות כשלראשן כיפה או כיסוי ראש הנחשב מתאים לאופן הלבוש שהיה מקובל בזמנן.


==גודל וצורת הכיפה== 
ישנה דעה של רבי [[שלמה קלוגר]] (ה"חכמת שלמה") שלפיה על הכיפה להיות בגודל שיכסה את רוב הראש{{הערה|וכך מנהג חב"ד}}; אך מרבית הפוסקים חלקו עליו וסברו שדי שחלק מהראש יכוסה, ומכל מקום רבים כתבו שצריך שהכיפה תראה מכל צדדי הראש, כך מכל צד שיסתכלו על האדם יראה שחובש כיפה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.kipa.co.il/dogma דוגמאות לכיפה] מאגר המכיל דוגמאות סריגה לכיפות וכובעים
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1950 הלכות כיפה]
* הרב [[שי פירון]], [http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=41736 למה חובשים כיפה?], באתר "כיפה"
* {{אורות||מושגים ביהדות- כיפה|120}}
* אבישי אלבוים, [https://amhasefer.wordpress.com/2014/12/31/%D7%97%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99// חבישת כובע יהודי], רשימות "עם הספר" של ספריית הרמב"ם
* לורן רוזובסקי, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/678624 הכיפה: מה ולמה], [[אתר בית חב"ד]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תשמישי קדושה]]
[[קטגוריה:לבוש יהודי]]