עריכת הדף "אברהם שיינס"

הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''' - חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגודלי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]] אשר לקחו לחתן לבתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]. 

==כמתנגד==
היה מגאוני [[שקלאוו]] בהתחלה [[מתנגד]] חריף מאד, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]) וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל ב[[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.

על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.

== התקרבותו לתנועת החסידות ==

בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את ה[[תיקון חצות]] שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'.}}, אך להסתירו ממשפחתו. פעם אחת גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].

כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.

פעם אחת הגיע [[אדמו"ר הזקן]] ל[[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע ה[[לילה]] על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת [[אדמו"ר הזקן]] ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו.

ב[[בוקר]], כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערת שוליים|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].

הם ישבו עליו [[שבעה]], ואביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]]{{הערת שוליים|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד [[נגלה]] וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.

==ה[[נישואין]] עם בת [[אדמו"ר הזקן]]==

לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[אדמו"ר הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]], ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:

{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו ה[[עברית]] בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}} 

ר' אברהם היה נשוי עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] חמש שנים לערך, ו[[אדמו"ר הזקן]] היה מקרבו מאד, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].

[[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.

ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.

לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], ולאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}
בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}

גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.

== לקריאה נוספת ==

*[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נט. א.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]