עריכת הדף "דובער ריקמן"

הרב '''דובער ריקמן''' ([[כ"ג כסלו]] [[תרנ"ט]]-[[כ"ז תמוז]] [[תשמ"ח]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שנאסר ונשלח לגלות בעוון סיוע ל[[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה מרוסיה]] ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נמנה על מקימי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, וכיהן כמזכיר [[ועד נחלת הר חב"ד]] עד לפטירתו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[יקטרינוסלב]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תרנ"ט]] לאביו הרב [[ישראל ריקמן]] שהיה מנכבדי קהילת חב"ד בעיר ומראשי הפעילים להכתרת אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] כרב העיר. אמו מרת דובה, הייתה אף היא בת למשפחה חב"דית מהעיר [[קרמנצ'וג]].

בילדותו זכה ללמוד עם הרבי ב[[חיידר]] אצל הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] והיה מחבריו הקרובים של [[הרבי]] דבר שנבע מעובדת היותם בני אותו גיל. בגיל תשע בלבד כבר נשלח ללמוד במחלקה לצעירים של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם עשה את כל מסלול לימודיו עד להגיעו לגיל נישואין.

לאחר נישואיו עם רעייתו שרה, התיישב ב[[חרקוב]] והחל לעסוק לפרנסתו בייצור [[יין]]. בשנת [[תרצ"ג]] ניסה להבריח את הגבול לאיראן דרך קווקז, אך נתפס והוגלה עם רעייתו ובנו למחנה עבודה ב[[עיירה]] טומסק שב[[סיביר]] שם שהו במשך שלוש שנים.

עם שחרורם גר תקופה קצרה ב[[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]] משם עבר להתגורר בקרסקובו (ליד [[מלחובקה]]).
===הבריחה והמאסר===
כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח לעומק רוסיה וקבע את מגוריו ב[[טשקנט]], ולאחר סיום המלחמה חזר עם משפחתו לקרסקובו שם נמנה על חשובי הקהילה החב"דית ועסק בפעילות מחתרתית, וזכה לארח בביתו את הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] במסעה לעבר הברחת הגבול הרוסי.

בשנת [[תש"ז]] החליט לבדוק את האפשרות על הברחת הגבול דרך מעבר לבוב, ניסה את מזלו כמו חסידים רבים אחרים אך כשהגיע למקום התברר שהגיע מאוחר מידי והגבולות נסגרו והפיקוח על המעבר הוגבר כשחסידים רבים שעסקו בהברחה נעצרו.

הוא התבקש על ידי חברי הועד המארגן של [[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה]] לנסוע ל[[עיירה]] ברנוביץ' ולברר את השמועות בדבר אפשריות הברחת הגבול דרך שם, אך נתפס בדרכו על ידי בלשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ב[[י"ח שבט]] [[תש"ז]].

מאסר זה היה חלק מ[[מאסר חסידים תרצ"ח#גל המעצרים השלישי - תש"ח|קבוצת מאסרים]] שהתרחשה באותה תקופה, בה נאסרו גם החסידים ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]].

לאחר חקירות מתישות שנמשכו למעלה משנה שלימה ולאחר שהועבר פעמים רבות בין בתי הכלא השונים, נגזרו עליו עשר שנות גלות, וב[[חודש ניסן]] [[תש"ח]] נשלח לנסיעה ארוכה לעבר מחנה העבודה בחברובסק שבמזרח רוסיה בסמוך לגבול עם יפן, שם ריצה את שנות גלותו.

===העליה לארץ ישראל===
בחודש כסלו [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ ישראל, שם התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] והפך לאחד מהדמויות המרכזיות בחיים הציבוריים בקהילה המתגבשת, ונמנה על שבעת חברי הוועד המייסד של [[עמותת נחלת הר חב"ד]], ובשנת [[תשל"א]] פתח על פי הצעת הרבי [[גמ"ח]] כספים לטובת בני הקהילה. תפקידו הרישמי היה מזכיר וועד נחלת הר חב"ד ובמסגרת זו היה מצטרף לפגישות השונות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אישי מפתח ובעלי עמדות בכירות בפוליטיקה ובהנהגה הישראלית.

נפטר ב[[כ"ז תמוז]] [[תשמ"ח]], ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. רעייתו שרה האריכה ימים אחריו, ונפטרה בגיל 99 ב[[י"ט אייר]] [[תשס"א]].

==משפחתו==
*בנו, ר' שלום ריקמן

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור ברגר]], '''קינדער האַלט זיך!''' - תולדות חייו בצירוף תרגום מתיק המאסר שלו, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 339

{{מיון רגיל:ריקמן, דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]