עריכת הדף "אברהם מנחם דנציגר"

[[קובץ:אברהם מנחם דנציגר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר במהלך טיש]]
האדמו"ר מאלכסנדר רבי '''אברהם מנחם דנציגר''' נולד ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"א]], בביתו של סבו האדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר, אחיהם של האדמו"רים ה"ישמח ישראל" וה"תפארת שמואל" מאלכסנדר. 

משחר ילדותו גדל והתחנך במחיצת זקנו האדמו"ר, אולם בשנת [[תרצ"ג]], הורה האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק" לבעל ה"אמונת משה" לעלות ל[[ארץ ישראל]], והוא קבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. עמו יחד עלה גם בנו המופלא רבי אברהם מנחם, שכבר בגיל זה ניבאו לו גדולות ונצורות, אף על פי שטרם היה ל[[בר מצווה]]. 

בשנות [[השואה]] עלה הכורת על חסידות אלכסנדר הגדולה והמפוארת, ועדת החסידים הקטנה והמיותמת, הטילה את ההנהגה על כתפי בעל ה"אמונת משה", וזה החל להנהיג את העדה. 

שלושים יום לאחר שנסתלק, קיבל בנו האדמו"ר רבי אברהם מנחם, את שרביט הנהגת החסידים, והוא המשיך במלאכת הקודש, בשיקום וביסוס מחדש של החסידות ומוסדותיה. 

== כותב לרבי ==
[[תמונה:אלכסנדר.jpg|left|thumb|300px|האדמו"ר אצל [[הרבי]]]]
את נזר העטרה נטל בחרדה פנימית עמוקה, ועל כך כתב באותם ימים לרבי מלך המשיח וביקש את ברכתו: 

:::''לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שלום וברכה. הכותב והמבקש בלב שבור ורצוץ, בנו של אדמו"ר מאלכסנדר. 

:::''אאמו"ר הכ"מ נתבקש בישיבה של מעלה ביום ל' ל[[חודש אדר א']]. אותנו עזב לאנחות וחסר אונים. ואף אם היותי [[חומץ|חלא]] לגבי [[יין|חמרא]] לעומת אבותי הק' אדמו"רי אלכסנדר, עם כל זה הועמס ויועמס עלי להמשיך שושלתא ד[[זהב|דהבא]], הנהגת והדרכת צאן קדשים חסידי אלכסנדר. באשר ליבי הומה בקרבי אנא אני בא ואיזה דרך אלך בה אתמוך יסודותי בזכות אבותינו רבותינו הק', מכל צידי קהילות קודש חסידי אלכסנדר החליטו את ההכתרה ביום כ"ו לחודש דנא יום ההילולא של אבי אמי הרב הק' מוהר"ר בצלאל יאיר נבג"מ. 

:::''אחלה את פני הרבי להזכיריני לטובה ולהאציל ברכה לי ולכל אשר יבואו לחסות בצילי שנתברך מ[[נפש]] ועד בשר, הכותב והחותם בכל יראת הכבוד אברהם מנחם מנדל בן הרבנית אסתר פרל דנציגר. 

:::''רעייתי לאויש"ט ולרפו"ש אסתר לאה בת פריל ויבלח"ט בת הרה"ג והרב שושילתא דיחוסא הר' חנני' יוסף למשפחת היילפרין המיוחסת לרבנו אלחנן בעל התוספות ומגזע [[אדמו"ר האמצעי]] בן [[אדמו"ר הזקן]] בעל [[התניא]] נבג"מ והרב המגיד הקדוש הרי"מ מזלאטשוב והרה"ק הר' [[זאב וואלף מטשארני אוסטראה]] נבג"מ.

== בביקור אצל הרבי ==

ביום שלישי, כ"א ב[[אייר]] [[תשמ"ג]], נכנס האדמו"ר מאלכסנדר ל[[יחידות]] לרבי, בלוויית פמלייה מחסידיו. בין השאר שאלו הרבי למקום לידתו, והשיב: בפולין. והוסיף לספר, כי אביו סיפר לו, כי כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לאסיפת רבנים בוורשה, בשנת [[תרס"ה]], בהיותו בן 25 בלבד, אמר עליו האדמו"ר מאלכסנדר, בעל ה"ישמח משה": "אינני יודע היכן יסתתרו הכל, לעומת אברך זה", וזאת עוד בתקופת נשיאות אביו - ה[[אדמו"ר הרש"ב]]. 

על כך הגיב הרבי: "[[אדמו"ר הריי"צ|מורי וחמי אדמו"ר]] סיפר לי, כי היה לו קשר מיוחד עם האדמו"ר מאלכסנדר, הם נפגשו בנאות המרפא שבמרינבד ועמדו בקשרי ידידות מיוחדת". 

לפני שיצא, הציג האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א את בנו לרבי, ואמר, כי קוראים לו שניאור זלמן, על שם ה[[אדמו"ר הזקן]], וביקש מהרבי לברכו. השיב הרבי: "שמא מילתא היא". ומאחר וניתן לו שם שכזה, הרי שמוטלת עליו התחייבות, יותר מ"ממושבע ועומד מהר סיני", בדומה ל"נשבע לקיים את המצוה". ומכיון ש"שמא מילתא היא" - מוטלת עליו התחייבות שיהא זה בגלוי". 

לפני צאתו איחל האדמו"ר מאכלסנדר לרבי, "לילה טוב". והשיב הרבי: "שיהיה גם יום טוב". 

האדמו"ר מאלכסנדר: בביאת המשיח יהיה "לילה כיום יאיר". 

הרבי: שיהא זה בקרוב ממש. הלא אני תמיד זועק בהקשר לביאת המשיח. [[הרמב"ם]] פוסק כי ביאת המשיח תהיה כך ש"ומיד הן נגאלים". והרמב"ם הלא הוא ספר הלכות. כך, שאי אפשר לומר, שזהו מדרש או דרוש. אלא, שהכוונה היא בפשטות. וכשאומרים "מיד הן נגאלים" - הרי שצריך להיות "מיד הן נגאלים"! 

כתוב ב"מאור עינים", כי בכל יהודי קיים [[ניצוץ משיח|ניצוץ ממשיח]], ולמשיח ישנו ניצוץ מכל יהודי - שכן, הוא [[נשמה]] כללית. ואם כן, למרות שהמשיח עדיין לא בא לעולם כשהלה זעק, אולם את ניצוץ המשיח שבו, ביכולתו לגאול. ועל-פי "מאור עינים" זה, מובן המסופר בגמרא, כי גוי חלם ש"בלע חד כוכב", והדברים מיוחסים ליהודי - "דכתיב, דרך כוכב מיעקב". בעוד שברמב"ם מובא, כי "דרך כוכב מיעקב" נאמר על משיח שכן, כאמור, בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ואפילו ביהודי כזה שגוי חולם עליו. ויהי רצון, כי מדיבור יבואו הדברים בפועל". 

האדמו"ר מאלכסנדר פיאר בנוכחותו את סיומי [[הרמב"ם]] הכלליים וכן את חגיגות הסיום בבני ברק. הוא אף השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק 'מיהו יהודי' בשנת [[תשמ"ג]], והוא חתום על כרוז האדמו"רים לעידוד הדלקת נרות [[שבת קודש]] על ידי ילדות שהגיעו לחינוך.

== דבריו על הספר יחי המלך המשיח ==

מספר הגה"ח הרב [[שלום דובער וולפא]]: "כשהחלו להשמע דיבורים בענין קבלת פני [[משיח|מלך משיח]] צדקנו, הלכתי להקביל פניו של האדמו"ר מאלכסנדר בהיותו בעיה"ק צפת ת"ו, ומסרתי לו את הספר "יחי המלך המשיח". באותה הזדמנות שמעתי ממנו דברי עידוד וברכה חמים, על פעולותינו בענינים אלו של פירסום עניני משיח וגאולה, ועל עידוד העם לאמונה בהתגלות מלך המשיח". 

אחד מחסידיו, הרב אברהם יצחק לנציצקי, סיפר בספרו "הגיגי אבני ר"מ": "לפני נסיעתי ל[[ארצות הברית]] לרגל חתונת נכדתי שתחי', נכנסתי למרן אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר לקבל את ברכתו. ואמר לי, תכנס לרבי מליובאוויטש, ותגיד לו במלים אלו: "כתוב חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז, שבענו כבר מספיק בזיונות, כבר הגיע הזמן שיהיה חננו ה' וגו', אפילו במתנת חינם". 

"כשנכנסתי לאדמו"ר מליובאוויטש להגיד לו את שליחותו של מרן אדמו"ר שליט"א, ענה לי אדמו"ר מליובאוויטש: "לפום צערא אגרא, והאגרא תהיה בכפלים, ונראה בטוב בגשמיות וברוחניות". במעמד זה נתן לי האדמו"ר דולר בשליחות למרן אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר". 

האדמו"ר מאלכסנדר היה נשוי עם הרבנית אסתר לאה, בתו של הגה"ח הרב [[חנניה יוסף היילפרין]], רב קהילת חב"ד בשכונת בית-ישראל בירושלים. 

הניח בנים וחתנים גדולים בתורה ובחסידות.

== מקורות ==

[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504]
 {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה משה דנציגר]] מאלכסנדר|רשימה=אדמו"רי [[אלכסנדר]]|שנה=|הבא=-}}
{{מיון רגיל:דנציגר, אברהם מנחם}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]