עריכת הדף "גרשון צבי רוזנשטיין"

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:Гриша.png|שמאל|ממוזער|250px]]
הרב '''גרשון צבי רוזנשטיין''' (ידוע בכינוי '''גרישה'''), היה ד"ר לביופיסיקה, ראש המחתרת החב"דית ב[[ברית המועצות]], ומנהיג חסידי חב"ד ב[[מוסקבה]] תחת שלטון ה[[קומוניסטים]].

==תולדות חייו המוקדמים==
נולד בשנת 1938 ב[[ברדיצ'ב]] למשפחה יהודית מתבוללת. בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התייתם מאביו ואמו נמלטה עמו אל עומק רוסיה. סבתו, אשר התאלמנה מבעלה (שהיה מחסידי [[בויאן]] וממשפחת ירוסלבסקי הידועה) ושמרה תורה ומצוות במסירות נפש, לימדה אותו בגיל שש את הפסוק "[[שמע ישראל]]", וזה היה הקשר היחיד שלו עם היהדות באותם שנים.

לאחר המלחמה, התיישבה משפחתו ב[[ז'יטומיר]]. בהיותו שם, סיים את לימודיו בבית הספר בהצטיינות, וזכה בקתדרה לפסיכולוגיה פיזיולוגית באקדמיה הפדגוגית. בנוסף, היתה לו גם מלגת מחקר במסגרת המכון הצבאי לביוניקה. באותם שנים התחתן עם זוגתו מרת נטליה.

תחום עיסוקו היה "פסיכולוגיה פיזיולוגית" אשר באה לחקור את השפעת החומר על הרוח, תחום אשר טופח על ידי השלטונות הסובייטים במטרה להוכיח את עליונות החומר. אולם, אצלו התפתחה הכרה הפוכה, כאשר דוקא מתוך מחקריו המדעיים השתכנע בקיומה של הוויה רוחנית נעלית; אולם מפאת ידיעותיו המוגבלות, התקשר זה אצלו אז דוקא ליוגה ולדתות המזרח.

==התעוררתו ליהדות==
התעוררותו ליהדות התחילה עקב גילויי אנטישמיות. כאשר ביקש לצרף לעבודה מדעית עמית יהודי, נאמר לו כמעט במפורש שאי-אפשר לקדם כך שני יהודים בו זמנית. גם התקדמותו המדעית שלו עצמו נתקלה בקשיים ו"תקרות זכוכית". השיא הגיע בעקבות [[מלחמת יום כיפור]] שגרמה אצלו להתעוררות עמוקה. הוא הגיש בקשת יציאה וסורב, ובעקבות כך גם פוטרו הוא ורעייתו ממשרותיהם ונמנע ממנו כל השתתפות בחיי המדע המאורגנים, בעקבות כך החלו לעבוד במשרות פשוטות; הוא כשומר לילה והיא כעובדת נקיון. לאחר שהגברת צילה רויטבלט (מהפעילים למען המסורבים) העמידה לרשותם הלוואה גדולה, החל לעבוד בריפוי טבעוני כאשר הוא משתמש בידע שצבר קודם לכן אודות השפעת הרוח על החומר.

את ראשית דרכו החל כפעיל עליה ציוני, והשתתף בהפגנות ובסמינריונים שלהם. גם לאחר שהתקרב לחב"ד, לא ניתק את קשריו עם הגרעין הציוני והמשיך לפעול במסגרתם. בשנת [[תשל"ז]] הכיר את החסיד ר' [[געצל וילנסקי]]. הלה קירבו ליהדות ול[[חסידות חב"ד]]. לאחר זמן, כאשר התגלו כשרונותיו וכוחותיו הארגוניים, הוטל עליו לעמוד בראש המערכת הארגונית.

הוא אירגן קבוצה מחתרתית ללימוד תורה ויהדות, כאשר ניצל את מעמדו כמדען לקרב אנשי מדע ליהדות{{הערה|שם="משה לברטוב"|משה לברטוב, הרה"ח ר' גרשון צבי רוזנשטיין ע"ה, [[שבועון בית משיח]] גליון 297.}}.

בתקופה הזאת ערך יחד עם חברו שמעון ינטובסקי סקירה ותמונות של מצב בתי הכנסת והיהדות בכל רחבי רוסיה{{הערה|מאוחר יותר הוציא ינטובסקי לאור את ממצאיו כספר בשפה הרוסית.}}. פעל רבות למען אסירי ציון, כשהוא משיג למענם אוכל כשר ותשמישי קדושה, כמו כן פעל לרווחתם{{הערה|שם="משה לברטוב"}}. עסק גם בהעברת עצמותיו של החסיד ר' [[מרדכי דובין]] לבית החיים ב[[מלחובקה]]{{הערה|שם="משה לברטוב"}}.

את כל פעילותו עשה בקשר הדוק עם הרבי, באמצעות הארגון [[עזרת אחים]]. כתובתו ומספר הטלפון שלו היו ידועים ברחבי רוסיה, ולמרות עינם הפקוחה של ה[[ק.ג.ב.]] היו שלוחי [[עזרת אחים]] מטלפנים אליו ובאים לביתו על מנת לתכנן את צעדיהם ברחבי רוסיה{{הערה|שם="משה לברטוב"}}.

בשנת [[תשמ"ח]] השיג היתר יציאה ועלה לארץ, שם השתלב בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה.

נפטר בראשית שנת [[תשס"א]].

==משפחתו==
*בנו ר' '''מיכאל רוזנשטיין''', ירושלים.
*בנו ר' '''אפרים רוזנשטיין''', חברון.
==לקריאה נוספת==
*'''על חב"ד במוסקבה - שיחה עם ד"ר צבי רוזנשטיין'''. [[שבועון כפר חב"ד]], גליון 344.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנשטיין, גרשון צבי}}
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]