עריכת הדף "סדר יומו של הרבי"

{{בעבודה מתמשכת}}

'''סדר יומו של הרבי''' הינו סדר יום קבוע הן בימות החול והן בשבתות ובמועדים. סדר זה השתנה מעט בשנים האחרונות, החל מתקופת [[משפט הספרים]] במהלכה הרבה לפקוד את [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], דבר שהמשיך גם לאחר מכן, וכן מספר שינויים עיקריים שהחלו בעקבות הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]].

על אף עיסוקיו הרבים, הקדיש הרבי שעות רבות ביום ללימוד התורה, ומיעט מאוד בשינה, כפי שהעיד עליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 280.}} ש"בשעה ארבע לפנות בוקר הוא לעולם לא ישן. או שעוד לא הלך לישון, או שכבר התעורר. בנוסף, הרבי מעולם לא יצא לחופשה{{הערה|בטענה שאם יצא לחופשה כשהוא יחזור כל העבודה רק תמתין לו, והוא יצטרך לעבוד קשה יותר.}}, וסדר יומו היה קבוע מכיון שמעולם לא יצא מ-770 לצורך פגישות או אירועים.

==השנים הראשונות==
===ימות החול===
מידי יום חול הניח הרבי תפילין בביתו שם החל את התפילה ושתת כוס משקה חם עם הרבנית, ולאחר מכן הגיע ל-770 לקראת השעה 10:00 באמצעות מכונית שהיתה נהוגה בדרך כלל על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]].

בימים שני וחמישי, וכן ב[[ראש חודש]], כאשר הציבור הגיע ל[[קריאת התורה]], נכנס הרבי לבית הכנסת לשמוע את קריאת התורה, ונותר בבית הכנסת עד לסיום התפילה, לאחריה חזר לחדרו ללמוד.

בשעות הבוקר, השיב הרבי על המכתבים הרבים שהגיעו כאשר הרבי מקפיד בעצמו לפתוח את המכתבים, ובדרך כלל השיב בעצמו בתמציתיות על גליון השואל, כשלאחר מכן המזכירים המופקדים על כך ערכו את התשובות והניסו לרבי להגהה אחרונה ולחתימה. מכתבים הדורשים מענה מפורט יותר, נערמים בנפרד, ומאוחר יותר נכנס אחד המזכירים ומקליד את התשובה שהרבי מכתיב{{הערה|בימים שני וחמישי נפגש הרבי עם המזכיר [[ניסן מינדל]] למשך למעלה משעה, ובמהלך הפגישה העביר לו הוראות וראשי פרקים אותם היה לוקח לעבוד בביתו בלונג-ביץ'. רבים מהמכתבים העיוניים נכתבו על ידו כפי שהרבי הכתיב והורה לו.}}.

תוך כדי שעסק בתשובות על מכתבים, שיגר הרבי הוראות בענינים שונים באמצעות המזכירים שנכנסו אליו, וקיבל דיווחים מראשי העסקנים באירופה ובארץ הקודש באמצעות הרב חודוקוב ששימש במקביל כיו"ר המרכז לעניני חינוך וכמנהל דסק המזכירות.

בשעה שלוש ורבע יצא הרבי להתפלל עם הציבור, ובדרכו לתפילה חילק במבואת הכניסה ל-770 מטבעות לצדקה לילדים שעמדו בצד הדרך. מקומו של הרבי היה בספסל הסמוך לדלת הכניסה הקרובה לחדרו, שם היה יושב כשפניו אל הציבור וגבו אל הקיר{{הערה|אך היה מכסה את פניו באמצעות הישענות על כף היד.}}.

עד לשנת [[תשכ"ה]], הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה ב[[פרזידנט 1414|פינת הרחובות]] [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ו[[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]]. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי כוס תה ושוחח עם אמו כמחצית השעה.

שעות אחר הצהריים הוקדשו ללימוד תורה בעיון, כשלצורך כך ביקש הרבי פעמים רבות להביא לו ספרים מ[[ספריית ליובאוויטש]] הסמוכה, כאשר החדר עצמו היה בכל היממה עמוס בספרים וכל רגע היה מנוצל ללימוד. כאשר הרבי שהה לבדו בחדר פשט את הכובע ואת הסירטוק, אך שב ולבש אותם כאשר נכנס מישהו לחדר{{הערה|הנהגה זו השתנתה לאחר האירוע הבריאותי בתשל"ח כאשר המזכירים כבר ראו את הרבי פעמים רבות ללא המעיל העליון, ומאז ואילך הפסיק להקפיד ללבוש את הסירטוק כאשר הם נכנסו, ולבש אותו רק כאשר נכנס מישהו אחר.}}.

פעמים רבות הלך הרבי לביתו בסביבות השעה 5:30 בצהריים, וישב לאכול ארוחת צהריים ולשוחח עם הרבנית, ומיד לאחר מכן חזר ל-770.

לקראת חגים ומועדים מיוחדים, עוסק הרבי במהלך היום בעריכת ה[[מכתב כללי]] וב[[הגהה|הגהת השיחות והמאמרים]].

בימים בהם לא התקיימה [[יחידות]], חזר הרבי ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] בסביבות השעה 10:00 בלילה{{הערה|בשנים מוקדמות יותר, נותר הרבי ב-770 עד כשעתיים אחר חצות, וגם הגיע ל-770 בבוקר בשעה מעט מאוחרת יותר.}}, כשהוא לוקח איתו שק מכתבים עליהם היה עונה בחדר העבודה שבביתו הפרטי במשך הלילה. את הדרך לביתו עשה הרבי בדרך כלל בצעדה רגלית, למעט כאשר הרבנית היתה מגיעה לקחת אותו{{הערה|בימים שהגיעה לבקר את אמה הרבנית [[נחמה דינה]], פעמיים בשבוע.}}, או כאשר אחד המזכירים היה יוצא גם כך לביתו.

===הנסיעה לאוהל===
במשך השנים נהג הרבי לנסוע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] פעמיים בשבוע. בימים בהם נסע לאוהל יצא בצהריים ל[[מקווה טהרה]]{{הערה|מקוה נשים בדוקא.}}, ולאחר מכן נסע לאוהל ברכב של המזכירות, כשבשנים מאוחרות יותר הוצמד ליווי משטרתי שחסם את צירי התנועה בדרך כדי להקל על הרבי את ההגעה מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.

הנסיעה לאוהל נערכה בדרך כלל בימי ראשון וחמישי{{הערה|כאשר החלה ה[[חלוקת דולרים]] ונוצר עומס גדול לנסוע לאוהל באותו יום שנערכת החלוקה שמסתיימת רק בשעות הצהריים, עשה הרבי [[התרת נדרים]] כדי להתחיל לנסוע ביום שני.}}, וההשתטחות על האוהל נמשכה בדרך כלל בין חמש לשבע שעות.

===יחידויות===
{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]]}}
בשנים הראשונות קיבל הרבי ל[[יחידות]] שלוש פעמים בשבוע, כשקבלת הקהל החלה בשעה שמונה בערב והסתיימה עם אור הבוקר. בימים בהם התקיימה יחידות שהסתיימה בשעת בוקר והיה זה יום שני או חמישי, התקיים מנין לקריאת התורה, ורק לאחריו נסע הרבי לביתו.

בעקבות בקשת החסידים בחודש אדר תשכ"ז, הסכים הרבי להמעיט לילה אחד בשבוע מתוך שלושת הלילות, ומאז ועד שנת [[תשמ"א]] קיבל הרבי ליחידות רק פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי.

===שבתות ומועדים===
תפילות השבת היו נערכות בקביעות בהשתתפות הרבי.

עד לשנת [[תשכ"ה]], נהגה אמו של הרבי הרבנית חנה להיכנס לחדר הרבי אחר התפילה כדי לברך אותו בברכת שבת שלום, ולאחר מכן ליווה אותה הרבי עד הדלת, והמשיך ללוות אותה במבטו עד שנעלמה מהעין.

==שנת האבלות==
ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] הסתלקה [[הרבנית חיה מושקא]], והרבי העתיק את מגוריו למשך שנה שלימה ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שם התקיימו התפילות ומשם המשיך הרבי להנהיג את החסידים ולומר שיחות.

ברוב השבתות חזר הרבי ל-770, ובשבתות בהם התקיימה התפילה בביתו הפרטי, הורה להביא מערב שבת את מיני המתיקה שזורקים על החתנים שעולים לתורה.

==השנים המאוחרות==
===ימות החול==
לאחר שבמשך שנה שלימה התפלל הרבי עם הציבור, כשחזר להתגורר באופן קבע ב-770 המשיך להתפלל עם הציבור את כל שלושת התפילות.

מאז [[י"א ניסן]] תשמ"ו]], החל הסדר הקבוע לפיו מתקיימת מידי יום ראשון [[חלוקת דולרים]] שהחלה כמחצית השעה לאחר סיום התפילה, ונמשכה עד לסיום התור בסביבות השעה 3:00 בצהריים.

לאחר שהרבי הפסיק להתוועד לרגל מועדים חסידיים בימות החול, החל הרבי בסדר חדש, וסימן בסיום התפילה כי ברצונו לומר שיחה לפני קהל החסידים, ובדרך כלל לאחר סיום השיחה חילק דולר לצדקה. בשנים אלו החל הרבי גם לחלק קונטרסים שונים ובהם שיחות ומאמרים שנבחרו על ידו לחלק לקהל החסידים.


{{הערות שוליים}}