עריכת הדף "שיחה"

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[תורה]] על ידי [[רב]] או [[אדמו"ר]] בפני תלמידיו. בעולם החסידי ה"שיחה" כוללת דברי התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]]. בחסידות חב"ד נוסף מימד עמוק יותר לשיחה, כאשר היא משמשת "המשכה מלמעלה על ידי נשיא הדור"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}.

==בחסידות חב"ד==
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר 'ווארט' או דברי התעוררות. לאחר מכן, בעיקר מאז [[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות.

במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה על ידי [[הרבי]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]] ובסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]].
שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].

ספר השיחות תורת שלום כולל סיפורים ועניינים, לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]]; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי החסידים.

שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מ[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסיד]]ים, לצד ביאורים קלים ובסיסיים ב[[חסידות]], ב[[השכלה]] ובעיקר ב[[עבודה]].

מנהגו של אדמו"ר הריי"צ היה שבזמן השיחה ניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם.

==בדור השביעי==
=סגנון אמירת השיחות=
שיחותיו של [[הרבי]] נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, ובסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד.

השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).

כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.

על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]].

=מקום אמירת השיחות=
בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד.

מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר בצורה פתאומית היה פותח באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.

==ראו גם==
*[[מאמר]]
*[[הנחה]]
*[[מוגה]]
*[[התוועדות]]
*[[חוזר]]
*[[ועד להפצת שיחות]]
*[[ועד הנחות התמימים]]
*[[ועד הנחות בלה"ק]]
*[[ליקוטי שיחות]]
*[[ספר השיחות תורת שלום]]
*[[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]]
*[[תורת מנחם - התוועדויות]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
{{תבנית:במחיצת הרבי}}