עריכת הדף "שיחה"

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]].
מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}.

אצל אדמורי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[מאמר]]. לעתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[הרבי]] בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[דא"ח]] בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.

==בחסידות חב"ד==
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]] ב[[יט בכסלו]] ב[[חג הפורים]] ומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[אחרון של פסח]]. מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים. 
סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור.

גם ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את [[י"ב תמוז]] משנת [[תרפ"ח]] ו[[ח"י באלול]] משנת [[תש"ג]] ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים.

במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ  מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] על ידי [[הרבי]], הספר הינו אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'.
לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל [[הנחה|הנחות]] החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]].
שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].

==בדור השביעי==
===סגנון אמירת השיחות===
שיחותיו של [[הרבי]] נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, ובסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד.

השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).

כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.

על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]].

===מקום אמירת השיחות===
בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד.

מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר בצורה פתאומית היה פותח באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.

==ראו גם==
*[[מוגה]]
*[[התוועדות]]
*[[חוזר]]
*[[ועד להפצת שיחות]]
*[[ועד הנחות התמימים]]
*[[ועד הנחות בלה"ק]]
*[[ליקוטי שיחות]]
*[[ספר השיחות תורת שלום]]
*[[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]]
*[[תורת מנחם - התוועדויות]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}