עריכת הדף "שלום רוקח"

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]) עד לפטירתו. מייסד שושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== ביוגרפיה ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|יד|קצר=כן}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] התבטא עליו שהוא "שר העליונים והתחתונים". רבי [[ישראל מרוז'ין]] כינהו:"בעל הבית של העולם" וה"בעל שם טוב הקטן".

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1781|מספר שנים=74}}

== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ==
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות  וכקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]] 
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"