עריכת הדף "אברהם דוד פוזנר"

הרב '''אברהם דוד פוזנר מ[[קלימוביץ']]''', היה מהקבוצה הראשונה של ה[[תמימים]] שנכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], בעל זכרון טוב, ומה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
נולד ל[[שוחט]] של ה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']], והיה מראשוני התלמידי שהגיעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עם הקמתה בשנת [[תרנ"ז]].

בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד [[אדמו"ר הרש"ב]] והתמנה ל[[חוזר]], ועסק בכתיבת [[הנחה|הנחות]] מה[[מאמר|מאמרים]] ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר. בזכות הצלחתו בכתיבת האמרמים, יכל [[אדמו"ר הרש"ב]] באותן שנים לפנות זמן נוסף לצרכי עסקנות הכלל, כשהוא מסתפק בהוספת הערות ותיקונים על המאמרים שכתב, ונתן לו אפשרות להיכנס לחדרו ללא הכנות מיותרות על מנת לברר שאלות שהוקשו לו בכתיבת המאמרים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] בלשון הקודש, עמוד 392.}}.

עבודתו זו נמשכה בין השנים [[תרנ"ט]]-[[תרס"א]], ובזכות עבודתו זו זכה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יתבטא אודותיו: {{ציטוטון|שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15870_31.pdf[[ספר השיחות]] [[תרפ"א]] עמוד 17].}}, ובמקום אחר התבטא אודותיו: {{ציטוטון|היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה.. במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39165_412.pdf שיחת ערב ראש [[חודש תמוז]] תש"ב].}}.

בשנת [[תר"ס]] הוציא [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[קונטרס התפילה]], ובאות א' כתב אודות דרגות נעלות מאוד בעבודת התפילה. כאשר [[הרשב"צ]] שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] עבור מי הוא כתב דרגות נעלות אלו, שכמעט אין ביכולתו של אף אחד להגיע אליהם, ענה [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא כתב אות זו בשביל הרב אברהם דוד פוזנר, שהיה באותה עת תלמיד בישיבה.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ליבא, ונשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] כשוחט לאחת מהעיירות החסידיות, אך לא המשיך בתפקיד זה זמן רב.

בשנת [[תרע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של ה[[עיירה]], בסמיכות ל[[מקוה]], ועסק בהדרכת תלמידי הישיבה בעבודת ה', מתוך [[יראת שמים]] ואהבת ישראל.

כיהן כ[[משפיע]] בישיבה עד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ח]], שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות [[רוסיה]], כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, והיתה סכנת נפשות להמשיך ולהתגורר במקום.

בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר ב[[ראמען]], שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת [[תרפ"א]]{{הערה|אצל חסידים מקובל שבשנה שלאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]], היה 'מנין' של עשרה חסידים שנפטרו גם הם מפני שנשמותיהם היו שייכות לאדמו"ר הרש"ב, והרא"ד פוזנר היה אחד מעשרה אלו.}}.

==משפחתו==
היו לו שלושה בנים, שניים מתוכם היו יראי שמים, ואחד מהם הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, ה'קומסמול'.
גיסו היה הרב [[אלחנן דב מרוזוב]] (התחתן בזיווג ראשון לאחותו אסתר, עד לפטירתה בעת לידת בנה החמישי).

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[חסידים הראשונים (ספר)|חסידים הראשונים]] חלק ב'''', עמוד 121 ואילך.
*[http://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/14.htm זכרון לבני ישראל, פרק יב]. [[קה"ת]], תשנ"ו. באתר ספריית ליובאוויטש.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוזנר, אברהם דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]