עריכת הדף "חסידות בעלז"

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. 

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו. 

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

==  הקשר עם חסידות חב"ד ==
 [[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]

מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]]  נזדמן ל"טיש" בחצרו של  ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים"  כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?! .

בדומה לכך מסופר כי כששהה האדמו"ר הרה"ק ר' [[אהרן רוקח|אהרן מבעלז]] בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה הרבי באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה  באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:" יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי" (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 כאן]}}, אך כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה. לאחמ"כ התבטא בפני משמשיו "ער האט א ווארמע האנט" (יש לו יד חמימה){{הערת שוליים|"[[בסוד שיח|בסוד שיח]]"}}. במהלך [[השואה]] פעל והצליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לחלץ את ר' אהרון מפולין. לפני הקמת ישיבת בעלז ב[[ירושלים]], הניסו לפני ר' אהרון רשימת ספרים שכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה, הורה להוציא ספר מסויים (אף שנכנס לרשימה רק פעם אחת) ולהכניס במקומו סט נוסף של "[[שולחן ערוך הרב]]"{{הערת שוליים|1=הרב [[טוביה בלוי]] בראיון ל'המבשר - קהילות' גליון 352}}.


הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר: 
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".        
 

לאדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח  היה קשר מסויים עם הרבי. בעת שהותו בארה"ב בשנת תשמ"א נכנס ליחידות עם הרבי, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז.  בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל - עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל,  (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז . 


בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן  שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו  שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם  שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב"ד על מה שהיה ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגישה תתפרש כפיוס בין חב"ד לאדמו"ר מבעלז.  {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==ראו גם==
*[[אהרון רוקח]]
*[[מרדכי רוקח]]
*[[יששכר דוב רוקח]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|*]]