עריכת הדף "יעקב יוסף מאוסטרהא"

רבי '''יעקב יוסף מאוסטרהא''' נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו הגה"צ רבי יהודה לייב, מגיד מישרים ומו"ץ באוסטרהא{{הערת שוליים|היה יושב יומם ולילה בבית המדרש על התורה ועל העבודה במסירות נפש מאד נעלה}}. היה תלמיד [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]], וידידו של רבי [[פנחס מקוריץ]], שגר אף הוא באוסטרהא{{הערת שוליים|הוא ברח מקוריץ בעקבות מגפה שפרצה שם ובא לאוסרהא, אך שר העיר לא הרשה לו ולמשפחתו להכנס לעיר, מחשש להתפשטות המחלה, והם נאלצו לשהות מחוץ לעיר. משנודע הדבר לרב ייבי בקש מהשר שיאפשר לו להכנס, בהבטיחו לשר שכל זמן שרבי פינחס יהיה בעיר לא יהיה בה שום פגע. וכך היה המגפה לא הגיעה כלל לעיר.}}.

במשך שמונה עשרה הדורות שקדמו לו היו אבותיו "בעלי [[רוח הקודש]] אמיתיים".

לאחר פטירת אביו בכ"ה [[תשרי]] תקכ"ה{{הערת שוליים|רב יי"בי קכו, א.}}, בעודו צעיר לימים - כבן כ"ז, הזמינו ראשי הקהל בעיר את [[המגיד ממזריטש]] למלאות את מקומו, אך הוא מינה את רבינו למלא את מקומו, בהכריזו שלא יאה למלאות את מקום אביו למרות גילו.

בימי חורפו זכה להכיר את הבעש"ט, שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]. רבי [[ברוך ממזיבוז]] העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש בטולטשין עירו של רבי ברוך, נענה רבי ברוך ואמר: "אני לכשעצמי דייני בדבריו של רבי יעקב יוסף אפילו אם לא היה האיסור מבוסס על פי ההלכה, מאחר שהדבר יצא מפי קדשו, הרי שצריכים להתיירא מלעבור על דבריו".{{הערת שוליים|אור יקרות חלק א' עמ' תל"ג.}} כל צדיקי דורו העידו עליו שהסתכל ב[[רוח הקודש]] ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כמו שרואה על שולחנו. הרה"ק ר' [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], בעל אוהב ישראל, העיד עליו{{הערת שוליים|לאחר פטירתו, בעת שנזקק בנו רי"ל לישועה גדולה ממשפט קשה. אשת הבן הרבתה בתפלה אצל קברו, ולאחר מכן בהגיעה אל גיסה רא"ג בן רב ייב"י, הראה לה שזה עתה (לאחר פטירתו) כתב לו אביו בכתב ידו שבנו יצא זכאי בדין (ספר אמונת צדיקים סי' ע"ב).}} כי "יש לו דעה גדולה ב[[פמליא של מעלה]]".

הוא היה גאון אדיר, ובכח תורתו השתיק את החולקים על דרך ה[[חסידות]], ויצא חוצץ להגנת הספר תולדות יעקב יוסף נגד ה[[מתנגדים]] ב[[ברודי]], והודות לו נשקט הרעש שהיה בשעתו.

חיבר את הספר "רב ייב"י", ראשי תיבות יעקב יוסף בן יהודה על התורה ועל ג"ן פרקי [[תהילים]] כמנין ג"ן שנותיו אשר חי, וכן חידושים על מסכתות הש"ס: [[מסכת שבת|שבת]], [[ביצה]], [[מגילה]], [[כתובות]], [[סוטה]], [[גיטין]], [[קידושין]], [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]], [[סנהדרין]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], [[זבחים]], [[חולין]], [[כריתות]], [[נדה]].

כל ימיו היה "מרעיש" בדברי [[תוכחה]] אודות האיסור לדבר ב[[בית הכנסת]] בעת ה[[תפילה]].

אשתו היתה צדיקה גדולה, וארע שבעת שטאטאה את ביתה, הניחה לפתע את המטאטא מידה, באמרה שהיא שומעת את המלאכים אומרים כעת קדושה.

נפטר ב[[כ' בתשרי]] [[תקנ"א]], ב[[אושפיזין|אושפיזא]] של [[יוסף הצדיק]] אשר נקרא שמו עליו.

== צאצאיו ==

*רבי '''אליקים געץ'''. מילא את מקום אביו כ[[מגיד מישרים]] באוסטרהא. מצדיקי [[וואהלין]]. שימש כ"גבאי" של [[ארץ ישראל|ארץ-הקודש]]{{הערת שוליים|אגרת ממנו בנושא זה נדפסה בקובץ בית אהרן וישראל, שנה י"ט גליון ד' (קיב), עמ' קע"ג (תרנ"ה).}}. כתב את ההקדמה לספרו של אביו.
*רבי '''פינחס''' מאוסטרהא. כמה מצדיקי הדור העידו שהיה לו כמה פעמים [[גילוי אליהו]]. נפטר בימי עלומיו.
*רבי '''יהודה לייב''' מברדיטשוב. היה מפורסם גם בעשירותו.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]