עריכת הדף "מנחם צבי ריבקין"

[[קובץ:מנחם צבי ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן פניו של הרב מנחם צבי ריבקין. ניתן לראות את ה'עגיל' על אוזנו הימנית]]
הרב '''מנחם צבי ריבקין''' ([[תרכ"ט]]-[[ט' תשרי]] [[תש"ח]]) מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. נולד בברכתו של הרבי [[המהר"ש]] ועל פי הוראתו ענד עגיל כל חייו כסגולה לאריכות ימים. רבה של קהילות חב"ד בבאביניץ, וילנה ומאוחר יותר במנצ'סטר שבאנגליה.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[יחיאל נתן ריבקין]], מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ט]]. אביו שיכל את כל ילדיו בטרם עת, ונסע לרבי [[המהר"ש]] לבקש ברכה לזרעא חייא וקיימא. הרבי בירכו ונתן לו עגיל לענוד באוזנו של הרך הנולד כסגולה לאריכות ימים. מיד עם לידתו של הרב מנחם צבי ענד אביו את העגיל באוזנו הימנית שלא מש ממנו עד יומו האחרון.

בצעירותו גדל בעיירה פליסא שם למד תורה אצל אביו ורב העיירה. כשהיה בן חמש עשרה נתייתם מהוריו, ומכיוון שיצא שמו כעילוי לקחו גביר העיירה קובליץ, הרב [[אליהו לייב אטיגינא]], לחתן לבתו רחל חנה. אחרי החתונה במשך שנים ארוכות ישב ולמד עם רבה של קובליץ, הרב [[שאול בלוך|שאול הכהן בלוך]], כשחותנו מספק למשפחתו את כל צרכיו.

בספרו לב אליהו המלקט את כתביו של חותנו, ר' [[אליהו לייב אטיגינא]], הוקיר לו תודה על דאגתו הגשמית לכל צרכיו בשנים שהתייתם מהוריו וגם לאחר החתונה: {{ציטוטון|ופה מקום אתי להזכיר טובותיו, אשר לקחני לביתו במות עלי אמי מורתי בהיותי כבן ט"ו שנים, מפתו אכלתי ומימיו שתיתי, והלביש והנעיל אותי, גם עד ימי כלולתי, וגם אחר-כך עד יומו האחרון לא עזב חסדו ממני ומאנשי ביתי לסעדני ולתמכני בכל מילי דמיטב, למען אוכל לישב בצל התורה והעבודה לפני ה' תמיד. זכרה לו אלו-ה לטובה!}}

== ברבנות בקהילות שונות ==
בשנת [[תרנ"ה]], בהיותו בן 25, עזב את שולחן חותנו ונתמנה לרב בקהילת באביניץ הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. בזמן שהתגורר בבאביניץ הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע מידי שנה לליובאוויטש]], ל[[חג השבועות]].

מספר פעמים גייס אותו [[הרבי הרש"ב]] להתרים כספים לענינים שונים. בנוסף היה [[שד"ר]] של [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]].

בשנת [[תרס"ה]] פנה אליו הרבי הרש"ב וביקשו להירתם כעושה ומעשה, למגבית עבור מצות לחיילים היהודים הנמצאים במערכות המלחמה {{הערה|אג"ק, א, עמ' שכא-שכד}}. בשנת [[תרע"ד]], באחת ממסעותיו לאיסוף כספים לטובת הישיבה, בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע לוורשה שם נתקע בעקבות מערכות המלחמה. בהיותו שם קיבל על עצמו את רבנות [[אנ"ש]] יושבי [[וילנא]] ב"[[חצר אפאטאוו]]". בשהותו ב[[וילנא]] פעל לפתיחת ישיבת חב"ד בחצר אפאטאוו, ישיבה שפעלה עד ל[[מלחמת העולם השניה]].

== ברבנות מנצ'סטר ==
בשנת [[תרפ"ג]] נתפנתה במנצ'סטר שבאנגליה משרת הרבנות של הרב [[ישראל יעקב יפה|ישראל יעקב הכהן יפה]], ובעצתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והשתדלותו של הרב [[סענדר נמיצוב]] ממנצ'סטר, קיבל על עצמו הרב ריבקין את הרבנות שם. בעקבותיה נתמנה גם לחבר בית-הדין דמנצ'סטר.

לפני נסיעתו למנצ'סטר שלח לו [[הרבי הריי"צ]] ברכת הדרך והתווה לו את שליחותו במקום, לפעול אצל אנ"ש בענייני חסידות. כאשר בישר לרבי שהגיע למקום, ב[[כ"ד בכסליו]], שלח לו [[הרבי הריי"צ]] מכתב נוסף בו מברכו בהצלחה רבה, חרף הקשיים שיעמדו לו בדרכו בהתחלה, ומבטיחו כי העיר כולה תבורך ברוב ברכה בשל פעילותו.{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך יד, עמ' רסג}} באותו מכתב ממנה אותו הרבי להיות [[שד"ר]] ולהסתובב ברחבי אנגליה ולחזור חסידות, ולהידבר עם האנשים אשר ברחבי המדינה. בסיום מבקש ממנו הרבי כי יכתוב דו"ח מידי שבוע, באריכות ובפרטות, וישלח לרב [[אלחנן דוב מרוזוב]], ממזכירי הרבי הריי"צ. בהמשך הודיע הרבי לעסקנים החב"דיים, כי הרב ריבקין הוא הכתובת לכל עניני חב"ד באנגליה.{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] חלק יד עמ' רסה במכתב לרב רסקין בוורשא, ובחלק א' עמ' שעד לרב הבלין מירושלים}}

כשנתמנה לרב באנגליה דרשו ממנו חברי הקהילה כי יחליף את הקסקט הרוסי בכובע רבני ('צילינדר'), כפי הנהוג שם. בתחילה סירב בתוקף, ואף העדיף לעזוב את הרבנות שם. לבסוף שאל את הרבי הריי"צ, והרבי השיב לו לחבוש את הצילינדר כפי מנהג המקום. מאז שקיבל את הוראת הרבי לא הסיר את הכובע מראשו.

בשנת [[תרפ"ו]] שלחה לו הנהלת [[תומכי תמימים אוטווצק|תומכי תמימים באוטווצק]] תעודה מהודרת ובה מעניקים הם לו את התואר "חבר מאד נכבד", בזכות "מפעלו הכביר ועבודתו הגדולה לטובת החזקת הישיבה".

== ב[[מלחמת העולם השניה]] ==
בשלהי שנת [[ת"ש]] הפציצו הגרמנים את מנצ'סטר, ופצצה אחת נחתה על ביתו באמצע שהיה שקוע בלימוד. חצי מביתו התרסק, ודלתות ומשקופים נעקרו ממקומם, וחלקם התעופפו לעברו. כובע הצילינדר שהיה חבוש - כרגיל - על ראשו נמעך והציל אותו מפגיעה. הרב ריבקין סיפר לרבי הריי"צ על נס הצלתו, והרבי בירכו כי ה' ישמרהו גם להבא.{{הערה|במכתב מה' ב[[ניסן]] תש"א}}

== התקשרותו לנשיאי חב"ד ==
הרב ריבקין היה קשור בכל מאודו ל'בית רבי'. מלבד השליחויות אותם הטילו עליו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]], הייתה תקשורת מכתבים עניפה בינו לרבי הריי"צ. בנוסף, מזכירו של הרבי הריי"צ, הרב [[יחזקאל פייגין]] נהג לדווח לו בפרטות על מצבו הבריאותי של הרבי.

הרב ריבקין היה אחד מהחסידים שהרבי הריי"צ ביקש מהם לפרסם "שמאורעות הזמן הם [[חבלי משיח]] ויש לעורר את העם ב[[תשובה]] ולהתכונן ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], "והקבלת פנים צריך להיות ב[[לבוש]]ים נקיים שהם קיום ה[[מצוות]] בהידור ובפנים צהובות ומאירות שהוא [[לימוד תורה|לימוד התורה]]".{{הערה|ראה אגרות קודש (הריי"צ), כרך ו, עמ' שלח ועמוד שצד}}

במקביל התכתב תכופות עם [[הרבי מלך המשיח]] עוד כשהיה חתן [[הרבי הריי"צ]] קודם שקיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]]. הרבי פעל דרכו להפצת ספרי [[קה"ת]] וחלוקת ולימוד [[משניות בעל פה]].{{הערה|[[אגרות קודש]], כרך א', עמ' קכח}}

בח' ב[[תשרי]] [[תש"ח]] החל לכתוב מכתב נוסף לרבי, אך לא זכה להשלימו. למחרת, ב[[ט' תשרי]] בכניסתו ל[[בית הכנסת]] לאמירת "כל נדרי", התמוטט ונפטר.

הרב ריבקין היה [[בעל מנגן]] מיוחד, וזכר [[ניגון|ניגונים]] עתיקים. את הניגונים אותם לימד, זכרו בנו ר' [[יצחק ריבקין]] ונכדו ר' [[אליהו לייב ריבקין|אליהו לייב]], ונרשמו מפיהם ב[[ספר הניגונים]] חלק שלישי. בנוסף חיבר הרב ריבקין [[ניגון שמחה]] משלו, [[ניגון ש"מ]] שב[[ספר הניגונים]]. [[תפילה|תפילותיו]] היו באריכות גדולה, מלווים בניגונים ישנים ובבכיות עצומות. מהניגונים המפורסמים אתם התפלל, הניגון '[[דער עובד]]' המיוחס לר' [[הלל מפאריטש]] (ניגון פ"ו שבספר הניגונים), וביחוד התפלל אתו עד ל'ברוך שאמר'.

== משפחתו ==
* בנו, [[זלמן ריבקין]], למד ב"תומכי תמימים" בליובאוויטש, שם נפטר בתחילת המלחמה העולמית הראשונה.
* בנו, הרב [[יצחק ריבקין]].
* נכדו, ר' אליהו לייב ריבקין, [[כפר חב"ד]].
גם בנו הרב יצחק אב"ד שווינצאן ונכדו הרב אליהו ליב מכפר חב"ד, הצטיינו במעלת הנגינה; ועל הטוב יזכר שמו של הר"ר אליהו ליב, שבזכותו ניצלו מתהום הנשיה ונותרו למשמרת עולם ניגוני חב"ד רבים, וביניהם [[ניגונים]] משל אביו הר"ר יצחק, זקינו הר"ר מנחם צבי וזקן-זקינו הר"ר שלמה מצ'אשניק - כולם נרשמו מפיו ונדפסו בכרך השלישי של "ספר הניגונים" (כפר חב"ד, תש"מ).

== לקריאה נוספת ==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

==קישורים חיצונים==
* ספרו '''[http://hebrewbooks.org/235 "לב אליהו"]''' באתר היברו בוקס.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=62 תולדות חייו] מ[[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 974) - [[אתר שטורעם]]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105241  סיפור העגיל (אות ה')] באתר [[שטורעם]]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: ריבקין מנחם צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מנצ'סטר: אישים]]