עריכת הדף "קבלת פנים (חתונה)"

[[תמונה:תשיא 2.jpg|left|thumb|250px|הרבי במעמד 'קבלת פנים' של הת' [[יהודה לייב פוזנר]]]]
{{מפנה|קבלת פנים|מעמד המתקיים אצל הרבי בערב [[ראש השנה]]|קבלת פ"נים}}
מעמד '''קבלת פנים''' הינו טקס מיוחד במהלך [[חתונה|החתונה החב"דית]], בו חוזר החתן [[מאמר|מאמר חסידות]], והמסובים [[ניגון|מנגנים]] את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] ומזמינים אותם לבוא ולהשתתף בשמחת הנישואין.

==מקור המנהג==
מקורו של מנהג זה אינו מובא בספרי חז"ל, אך גדולי ישראל לאורך הדורות מצאו לו סימוכין רבים.

חז"ל כותבים ביום החתונה נמחלים לחתן כל עוונותיו, וממילא - יש בידו כח רב{{הערה|בסיפורי חסידים מובא, כי האדמו"ר רבי [[מנחם מענדל מקוצק]] אמר שאילו היו החתן והכלה היו משכילים ומתעקשים לא להיכנס לחופה עד שיתגלה משיח - היו נוחלים הצלחה בוודאות, אלא שעל דרך הרוב טרודים הם בענינים אחרים.}} לברך ולאחל לחבריו וידידיו הבאים לשמוח יחד עימו בשמחת הנישואין. בשונה מטקס 'קבלת פנים' רגיל, אין החתן מקבל את פניהם של המוזמנים, כי אם המוזמנים הם אלו שמגיעים להקביל את פניו, ולבקש את ברכתו{{הערה|בספר לקוטי סיפורים (פערלוב, עמ' קלא) מסופר שהרבנית רבקה - אשתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - נכנסה להתברך אצל [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר ה'צמח צדק']] ביום הנישואין. לאחר שאדמו"ר ה'צמח צדק' סיים לברכה, הוא ביקש ממנה לברך אותו, והיא נענתה לו באומרה "אל תהי ברכת '''כלה''' הדיוט בעיניך" (על יסוד מאמר חז"ל: "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך" - [[מסכת מגילה]], דף טו).}}.

הסבר נוסף המופיע בספרי גדולי ישראל{{דרוש מקור}}, מבוסס על דברי חז"ל: "חתן דומה למלך וכלה דומה למלכה", והמוזמנים לחתונה יוצאים להקביל את פניהם כפי שיוצאים להקביל את פניו של המלך. (היות וטקס ה'קבלת פנים' מתבצע קודם החתונה עצמה, כאשר לחתן ולכלה אסור עדיין להיפגש - מתקיימים טקס קבלת הפנים של החתן וטקס קבלת הפנים של הכלה בנפרד).

היו מגדולי ישראל{{הערה|הרה"ק מרופשיץ, רבי יעקב עמדין, מהרי"צ לעבאוויטש, ועוד.}} שניצלו זמן מיוחד זה על מנת לעורר לתשובה את החתן{{הערה|וכן נהוג בכמה וכמה קהילות בישראל עד לימינו אלה.}}.

יש הנוהגים לנצל עיתוי זה כדי לסכם את הפרטים האחרונים הנוגעים לעניני החתונה, ולערוך את ה'[[שטר תנאים|תנאים]]' [[כתובה|והכתובה]].

בסיום טקס ה'קבלת פנים', מכסים את פני הכלה, וניגשים למעמד סידור החופה והקידושין.

=='קבלת פנים' חב"דית==
את טקס ה'קבלת פנים' נהוג לערוך באחת מישיבות חב"ד. נוהג זה מבוסס על הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בחתונתו של [[הרבי]]{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד.}}, שכל החלק הרוחני של החתונה צריך להיערך דווקא בישיבת תומכי תמימים בוורשא (למרות שסעודת החתונה עצמה היתה במקום אחר).

במהלך הטקס, חוזר החתן בעל פה [[מאמר]] חסידות, הפותח בתיבות "לכה דודי (=אהובי) לקראת כלה"{{הערה|מאמר מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרפ"ט. נדפס בקונטרס [[דרושי חתונה (קונטרס)|דרושי חתונה]] בשנת תשנ"ב.}}, ומבאר את התוכן הפנימי של טקס ה[[נישואין]] על פי תורת החסידות. אחרי המאמר נוהגים שהמסובים מנגנים יחד את כל [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני רבותינו נשיאינו]]. - המאמר והניגונים משמשים כ"הזמנה" לחתונה, בה מבקשים ומזמינים מרבותינו נשיאינו שיבואו להשתתף בשמחת החתונה.

על פי הוראת הרבי{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת וישלח דלעיל.}} יש להקפיד להתחיל טקס זה בשעה החמישית ביום. כמו כן, המחותנים עצמם אינם טועמים מהתקרובת המוגשת לשולחן{{הערה|על פי עדות הרבי בנוגע לטקס קבלת הפנים של גיסו, בשנת תרצ"ב.}}.

==השתתפויות הרבי במעמד==
[[תמונה:הרבי בדרך לחופה.JPG|left|thumb|250px|הרבי צועד בדך לחופה לאחר מעמד ה'קבלת פנים', כשכל הקהל צועד בעקבותיו]]
עד לשנת [[תשכ"ג]], היה [[הרבי]] נענה לבקשת החתן והכלה, ומגיע לטקס ה[[נישואין]] בתור הרב המקדש.

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, עוד לא היו אולמות רחבי ידיים בשכונת [[קראון הייטס]], ועל כן רוב החתונות התקיימו מחוץ לשכונה, באולמות שונים במנהטן. עד שנת [[תשי"ד]] היה הרבי משתתף גם בשמחות אלו שהתקיימו מחוץ לשכונה, ומגיע אליהם באמצעות מונית.

בהזדמנויות אלו, היה הרבי מגיע מעט מוקדם יותר, ומשתתף מלבד בטקס ה[[נישואין]] עצמו, גם בטקס ה'קבלת פנים'. בדרך כלל הרבי היה מגיע אחרי שהחתן היה מסיים לומר את המאמר חסידות, והיה מתוועד במשך שעה קצרה עד שהחתן יסיים את כיסוי פני הכלה בהינומה ויעמוד מתחת לחופה. כאשר היה החתן מתעכב בהכנותיו, היה הרבי נושא שיחה נוספת, כך שהסדר נהיה שהחתן מתעכב בכדי לזכות את החסידים בשיחה נוספת{{הערה|1="קבלת פנים" בהוצאת קה"ת, עמוד 7.}}. 

כאשר הרבי היה מסיים להתוועד, הוא היה יוצא בראש כל המוזמנים אל עבר החופה, כשכולם מתלווים מלאחריו אל מקום החופה.

בהתוועדויות אלו עסק הרבי בעיקר בענינים הנוגעים לחתונה, וקשורים עם שמחת חתן וכלה.

יש לציין, כי למרות הקפדתו של הרבי שלא לצאת אל מחוץ לגבולות שכונת [[קראון הייטס]], היו אלו ההזדמנויות ה[[יחידות]] בהם יצא הרבי אל מחוץ לשכונה פעם אחר פעם (מלבד יציאות בודדות ונדירות, בהם נסע לבקר במחנה קעמפ 'גן ישראל').

עשרה חתנים בלבד זכו להשתתפות הרבי במעמד ה'קבלת פנים' שלהם: הרב [[יהודה לייב פוזנר]], הרב [[שלום דובער פופק]], הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש (הירש'ל) חיטריק]], הרב [[שמעון אהרון סימפסון]], הרב [[שלום דובער גולדשמיד]], ד"ר [[אברהם אבא זליגסון]], הרב [[משה פסח גולדמאן]], הרב [[מרדכי דובינסקי]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[בן ציון בנימין אלטהויז]]{{הערה|1="קבלת פנים" בהוצאת קה"ת, עמוד 5.}}.

בחורף תשי"ד אמר הרבי כי הוא רוצה להפסיק לנסוע לחופות, אך נסע לעוד שתי חופות שהיו בחודש כסליו שאליהם אמר הרבי שיבא (לחתונת הרב [[שמעון אהרון סימפסון]] והרב  [[בן ציון בנימין אלטהויז]]). מאז הרבי היה יוצא לסדר קדושין רק לאלו שהתקיימו ב[[השלאש|חצר 770]] (אולם לא לקבלת פנים) עד שנת [[תשכ"ב]]. בשנים תשכ"ב-תשכ"ג היו עוד כמה יוצאים מן הכלל, עד שהופסק כליל.

==לקריאה נוספת==
'''"קבלת פנים - שיחות ומראות ב"קבלת פנים" תשי"א-תשי"ד"''' הוצאת [[קה"ת]].
{{הערות שוליים}}
{{אירועים יהודיים}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:חתונה]]